"או, חשבתי שאת גבר" הייתה תגובתו המשתאה של הפיסיקאי המפורסם ארנסט רטפורד כאשר פגש לראשונה את לייזה מייטנר (1878-1969), האשה שמלאה תפקיד מרכזי בגילוי הפיצול הגרעיני.

 

כמעט 100 שנים חלפו מאז המפגש המכונן הזה לארנסט רטפורד, במהלכן נפתחה האקדמיה באופן מלא בפני נשים, דבר שהיה רחוק ממובן מאליו עד אמצע המאה הקודמת. לא ייפלא איפא, שבעוד שבאוכלוסיית הסטודנטים לכל התארים יש לנשים היום ייצוג שווה למעשה בכל רחבי העולם "המערבי", ככל שעולים בדרגות הסולם האקדמי, הייצוג הזה הולך ויורד. "הכניסה המאוחרת" לאקדמיה היא טענתם של אלה האומרים שהייצוג הנמוך של נשים בדרגות האקדמיות הבכירות, ומשום כך גם בוועדות אקדמיות חשובות וקריטיות מבחינת קבלת החלטות וקביעת נהלים, הוא רק עניין של זמן. תנו לזה זמן והדבר יקרה מאליו. אבל מישהו כבר חישב ומצא שעפ"י קצב השינויים בעשור האחרון, הזמן האבולוציוני שיידרש לצורך השוואת שיעור הנשים והגברים באקדמיה, הוא 25-30 שנים.

לאקדמיה אין כל אפשרות להמתין רבע מאה. בעת החדשה הדורשת חשיבה רב-גונית, מקורית ויכולות בינתחומיות, מורכבות לצורך חדשנות ויצירתיות, אף מוסד אקדמי ששואף להצליח (ואפילו לשרוד), לא יכול להרשות לעצמו שלא לשאוף להשוות את היחס נשים:גברים במהירות האפשרית. והנה, למרות ההכרה בצורך והרטוריקה הרבה בנושא בשנים האחרונות, עדיין ההתקדמות לקראת השוויון איטית ומסורבלת. אין ספק שהרבה נעשה בתחום איתור הבעיות, החסמים והצרכים של נשים באקדמיה ובהתאם קביעת דרכי פעולה ופתרון. ברור גם שהמודעות לנושא גדולה היום מאי פעם וגם הדיון הציבורי בו נמצא כמעט באופן קבוע על סדר היום- לא מעט "בזכות" סקנדלים מתוקשרים בנדון (פרופ' לארי סמרס באוניברסיטת הארוורד וכיו'ב). אבל בפועל קורה רק מעט, ובעולם יותר מאשר בארץ.

ולכן, יש חשיבות רבה מאוד לפעילות של פורום נשים באוניברסיטה. התפקיד הפורמאלי של עוזר נשיא לענייני נשים יכול ללבוש צורה ומשמעות מגוונת בהתאם למוסד ולמי שעומדים בראשו. פורום נשים צריך להוות קבוצת ייחוס, תמיכה אבל גם גוף מייצג צרכים ואינטרסים שיש לקדם על מנת לקצר את הדרך לשוויון ושוויוניות מלאים.

באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נוצר מצב אופטימאלי בו פורום הנשים מובל ומונהג ע"י עוזרת הנשיאה לקידום מעמד האישה באקדמיה. בכך אכן, מתקיימים בפורום כל המרכיבים שאמורים להבטיח לו פעילות פורה אבל גם הישגים. עלון הפורום ועתה גם אתר האינטרנט הינם כלים אפקטיביים להגברת מודעות, העלאת סוגיות גנריות וייחודיות כאחד והצעת תוכניות טיפול ופתרון לבעיות כאלה ואחרות. אבל לא העלון ולא האתר יכולים להוות תחליף לפעילות שטח הן של הנשים בינן לבין עצמן ובינן לבין מקבלי ההחלטות, והן של אלה האחרונים שאמורים לתת את המענים הדרושים ברמת קביעת הנהלים וגם הקצאת משאבים.

בכל האוניברסיטאות בארץ מתקיימת פעילות בנושא ויש גם ניסיון לתאם אותה או לפחות להחליף מידע ורעיונות. הגיע הזמן להעלות את הפעילות הזו מדרגה וברמה הלאומית לפעול עפ"י קווים מנחים ותוכניות עבודה בתחומים שונים, בהם אותרו בעיות והוצעו פיתרונות לקידום מעמדה של האישה באקדמיה.

זאת, החל משלב הלימודים לתארים מתקדמים, דרך הקליטה במערכת והשרידות והשגשוג בתוכה לאורך השנים.

שוויוניות האישה באקדמיה אינה רק ערך מוסרי אלא היא גם צורך עניני שיבטיח הצלחה מוסדית גדולה יותר במציאות המשתנה בקצב מהיר ובאווירת תחרות מתמידה. תרומתה הייחודית של האישה בנתוני מערכת כאלה כבר הוכחה בתחום העסקי, בו צרכיה הייחודיים של האישה מקבלים היום את המענים המתאימים. אין שום סיבה שדבר דומה לא יקרה גם במערכת האקדמית.

 

פרופ' רבקה כרמי

נשיאה