$$News and Reports$$

 

02 פבר' 2016

הדפסה

תוכן

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הראו שאנשים שמפחדים מעכבישים תופסים אותם כגדולים יותר בהשוואה לאנשים שלא מפחדים מעכבישים

זה התחיל ביום עבודה רגיל במעבדה. ד"ר נוגה כהן וד"ר טלי ליבוביץ, אז סטודנטיות לדוקטורט במעבדה לנוירופסיכולוגיה קוגניטיבית של פרופ' אבישי הניק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הבחינו בעכביש מטייל על השולחן. טלי מפחדת מעכבישים ולכן ביקשה מנוגה "לטפל" בעכביש. נוגה, לעומתה, לא הבינה ממה טלי מפחדת. היא טענה שהעכביש קטן. טלי התעקשה שהעכביש גדול. איך זה ייתכן, אם הן ראו את אותו העכביש בדיוק?

כדי לענות על השאלה, הן תכננו ניסוי שתוצאותיו מתפרסמות בימים אלו בכתב העתBiological Psychology. לצורך הניסוי הן הזמינו סטודנטיות למלא שאלון שמעריך פחד מעכבישים וחילקו אותן לשתי קבוצות לפי רמת הפחד מעכבישים (מפחדות ולא מפחדות). המשתתפות התבקשו להעריך את הגודל האמיתי של עכביש וחיות אחרות (שהוצגו בתמונות) בהשוואה לזבוב וארנב, וכמו כן את רמת אי-הנעימות שכל תמונה מעוררת בהן.  

התוצאות הראו שמשתתפות שפחדו מעכבישים דירגו אותם כגדולים יותר בהשוואה למשתתפות שאינן מפחדות. תמונות אחרות, כמו אלו של פרפרים וצרעות, דורגו באופן דומה על-ידי שתי הקבוצות. ניתוחים נוספים הראו שתפיסת גודל הושפעה הן מרמת אי-הנעימות והן מרמת הרלוונטיות של הגירוי (עכבישים הם גירוי רלוונטי לאנשים שמפחדים מהם). 

אז מי צדק? טלי או נוגה? מסתבר ששתיהן צדקו. המחקר הזה מראה כיצד אפילו תפיסה של תכונה בסיסית כמו גודל, מושפעת מרגשות, ושכל אחד מאתנו חווה את העולם באופן שונה מהאחר. המחקר מעלה שאלות נוספות כגון – מה גורם למה? האם פחד גורם לעיוות גודל, או שמא עיוות הגודל הוא הגורם לפחד? המשך מחקר שיתמקד בשאלות כאלו יכול להוות תשתית לפיתוח טיפולים נגד פוביות שונות. 

 

משמאל – דוגמה לצעד בניסוי. המשתתפות התבקשו למקם את החץ לפי גודל של עכביש (במציאות) ביחס לזבוב וארנב. מימין – תוצאות: משתתפות שמפחדות מעכיבישים דרגו רק עכבישים כגדולים יותר באופן מובהק ממשתתפות שאינן מפחדות מעכבישים.​

​

לכל החדשות »