חוקרים מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בניהולו של פרופ' ליאור רוקח, יצרו מדרג חדש שיאפשר לבחון אוניברסיטאות על פי הפרסומים שלהם בתחום הסייבר. השיטה החדשה מדרגת את בתי הספר על פי כמות ואיכות המחקרים שפורסמו על ידי הפקולטות בכתבי עת אקדמיים בתחום הסייבר. בדירוג 100 האוניברסיטאות המובילות במחקרי הסייבר, הגיעה אוניברסיטת בן-גוריון למקום ה-49 המכובד. מוסד ישראלי נוסף שהתברג לרשימה הינו הטכניון שהגיע למקום 91.
"למעשה" מסביר פרופ' רוקח מהיכן, בין היתר, נבע הצורך ביצירת המדד החדש. "רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן, רצה לדעת את מיקומנו בתחום הסייבר וזאת לאור התוכנית החדשה שנפתחה באוניברסיטה לתואר שני, 'אבטחת המרחב המקוון', המשותפת למחלקות הנדסת מערכות מידע ומדעי המחשב".
פרופ' רוקח: "מכיוון שעיקר התנובה המחקרית באה לידי ביטוי בפרסומים מדעיים אשר עוברים סינון ובדיקה קפדנית, המדרג המוצע מתבסס על כמות ואיכות הפרסומים של חברי הסגל של המוסד הנמדד. לצורך הכנת הדירוג, אנו משתמשים בכל פרסומי כתב העת אשר נמצאים במאגר Thomson Reuters Web of Science. מאגר Thomson Reuters כולל רק כתבי עת נבחרים העומדים בקריטריוני איכות ועל בסיסו מתפרסם מידי שנה גם דירוג ה- Impact Factor של כתבי העת. מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוה בישראל נעזרת אף היא ב- Impact Factor כדי להעריך אובייקטיבית את הביצועים המחקריים של האוניברסיטאות בארץ".
הרשימה של עשרת המוסדות המובלים בתחום טכנולוגית הסייבר כוללת, כצפוי, מספר אוניברסיטאות יוקרתיות אמריקאיות כגון MIT, אוניברסיטת קרנגי מלון ופרינסטון, כמו גם מספר אוניברסיטאות מובילות מן המזרח הרחוק. שני מוסדות ישראליים הצליחו להתברג לרשימת מאה המוסדות המובילים- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והטכניון.
"עובדה זו מרשימה במיוחד שכן המדידה אינה כוללת התייחסות לגודל המוסד ולכן נותן יתרון ברור למוסדות גדולים יותר מאשר אוניברסיטת בן גוריון בנגב", אומר פרופ' רוקח.
