המגמה לגיאולוגיה כללית
המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה פיתחה מקצועיות בהתפתחויות העכשוויות שנחשבו פעם לגיאולוגיה קלאסית. בתחומים אלה נמנים מינרלוגיה ופטרולוגיה, טקטוניקה, גיאופיזיקה וסייסמולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאולוגיה של נפט, סטרטיגרפיה, סדימנטולוגיה, פליאונטולוגיה ופליאוקיאנוגרפיה, והגיאולוגיה האיזורית והעולמית. מטרתנו להכין סטודנטים למחקר בתהליכי העומק של כדור הארץ (מעבר חום, אלסטיות, מגנטיות ועוד), מגמטיזם ומטמורפיזם, התפתחות הליתוספרה, תנועות היבשות, אורוגנים, הן בעבר הגיאולוגי והן בהווה. יש לנו התעניינות במבט לאורך הזמן של תהליכים עכשוויים הניתנים לצפייה, כגון וולקניזם ורעידות אדמה, הצטברות סדימנטים ותכולת המאובנים שבהם, ניתוח אגני השקעה ואוצרות הטבע שבהם ויצירה ופיסול של הנוף. כמובן לכל אלו יש שטח מגע נרחב עם מגמות ההנדסה והסביבה. מעבר למחקר, יש דרישה במשק לגיאולוגיים מקצועיים בתעשייה, במנהל ציבורי ולצורך פיתוח משאבי הטבע. במסגרת לימודי בחירה למגמה הכללית מופיעים קורסים המיועדים לתלמידים שמעוניינים בנפט וגז. דלקים מאובנים (נפט, גז, פחם) מהווים מקור עיקרי לאנרגיה בחברה המודרנית וסביר שיוסיפו להיות מקור חשוב לאנרגיה גם בעתיד הנראה לעין. יתר על כן, צריכת מקורות האנרגיה בעולם מוסיפה לגדול. הרזרבות הקיימות של פחם וגז טבעי יכולות לתת מענה זמני לצריכה הגדלה. לעומת זאת, לגבי נפט, העליה בקצב הגידול בדרישה משיגה את קצב הגילוי של מאגרים חדשים והיכולת להגביר את ההפקה. במדינת ישראל נתגלו לאחרונה מרבצים של גז טבעי בעלי חשיבות כלכלית בים התיכון ובמקביל מתקיימים חיפושי נפט וגז במדף היבשת וביבשה, בעיקר על ידי חברות זרות. במדינת ישראל לא קיימת תשתית מקצועית מתאימה לחיפושים והפקה של נפט וגז בהיקף וברמה שעונים על הצרכים. המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה קבלה על עצמה לפתח תכנית לימודים לתארים מתקדמים בתחום הגיאולוגיה של נפט וגז על מנת להכשיר דור עתיד של אנשי מקצוע שיוכלו להוביל את חיפושי הנפט ואת המחקר בתחום זה בישראל.
המגמה לגיאולוגיה סביבתית/אוקיאנוגרפית
כיום הולכת וגוברת המודעות בעולם ובארץ לצורך במגוון מחקרים בתחום מדעי כדור הארץ, על מנת להבין ולטפל בשינויים גלובליים ומקומיים. הצטרפותה של ישראל כחברה בארגונים סביבתיים בינלאומיים מחייבת אף דיווח שוטף של מחקרים וסקרים סביבתיים. מיקומה הגיאוגרפי של ישראל יוצר הזדמנות ייחודית במינה בקנה מידה עולמי, למחקר של מגוון סביבות ימיות (ים תיכון, ים אדום), גופי מים מתוקים והיפרסלינים (הכנרת וים המלח), סביבות מדבריות, חצי מדבריות וים תיכוניות.
הפעילות המחקרית במגמה זו כוללת את התחומים גיאוכימיה, הידרולוגיה, אוקינוגרפיה, ביוגיאוכימיה, וגיאוביולוגיה. המחקרים עוסקים בין השאר בבעיות מחסור במים, טיפול במזהמים, נפט וגז, גזי חממה, מחזורים ביוגיאוכימים גלובליים, המלחת אקויפרים, פלישות מינים, הסתגלות מינים לזיהומים והתחממות גלבלית, אגירת פחמן דו חמצני, תגובות הסביבה לשינויי מפלס אגמים וימים כיום ובעבר, פליאואקלים ופליאוקינוגרפיה. מחקרים אלו דורשים הבנה מולטידיסיפלינרית מעמיקה בין גיאולוגיה, כימיה, פיסיקה וביולוגיה, שאותה מקנה המגמה במסגרת התואר השני.
המגמה לגיאולוגיה הנדסית
נועדה להכשיר בוגרי תואר ראשון בגיאולוגיה או בוגרי הנדסה לעבודה ומחקר בנושאים הקשורים להנדסה בסלע. לימודי המגמה לתואר שני מתמקדים במכניקת הסלע, מנהור בסלע, יציבת מדרונות בסלעים, ביסוס בקרקע, וגיאוטכניקה של רעידות אדמה. בוגרי המגמה לתואר שני בגיאולוגיה הנדסית יוכלו למלא תפקידים במקצוע הגיאולוגיה ההנדסית בכל פרויקט העוסק בהנדסת תשתיות בארץ ובעולם כולל השגחה על קידוחים, מיפוי הנדסי של מדרונות ומנהרות במהלך החציבה, תכנון כריה, מנהור, וחציבה בסלע, ביצוע ו/או ניתוח בדיקות מעבדה גיאוטכנית, ביצוע סקרי השפעה על הסביבה של פרויקטים הנדסיים, והערכת הסיכון הסייסמי בפרויקטים המבוצעים בסביבה סייסמית. הרקע האקדמי החזק המוענק בתכנית זו יאפשר לתלמידים מצטיינים להמשיך ללימודי דוקטורט בתחום זה בכל אוניברסיטה, בארץ ובעולם.
המגמה לגיאולוגיה של נפט וגז
דלקים מאובנים (נפט, גז, פחם) מהווים מקור עיקרי לאנרגיה בחברה המודרנית. עד עתה לא נמצא מקור חלופי מספק לדלקים המאובנים ולפיכך סביר שאלה יוסיפו להיות המקור העיקרי לאנרגיה עוד זמן ניכר. יתר על כן, צריכת מקורות האנרגיה בעולם מוסיפה לגדול. הרזרבות הקיימות של פחם וגז טבעי יכולות בינתיים לתת מענה לכמות הצריכה ההולכת וגדלה. לעומת זאת, לגבי נפט, על אף התרומה ההולכת וגדלה של shale-oil, קצב הגילוי של מאגרים חדשים והגידול בהפקה , עדיין קיים קושי לתת מענה לעליה בקצב הגידול בדרישה לנפט.
במדינת ישראל נתגלו לאחרונה מרבצים גדולים של גז טבעי בעלי חשיבות כלכלית בים התיכון ובמקביל מתקיימים חיפושי נפט וגז במדף היבשת וביבשה. יחד עם זה, במדינת ישראל לא קיימת תשתית מקצועית מתאימה לחיפושים והפקה של נפט וגז בהיקף וברמה שעונים על הצרכים ועיקר החיפושים נעשים בעיקר על ידי הישענות על מיקור חוץ.
המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחה תכנית לימודים עדכנית לתארים מתקדמים בתחום הגיאולוגיה של נפט וגז על מנת להכשיר דור עתיד של אנשי מקצוע שיוכלו להוביל את חיפושי הנפט ואת המחקר בתחום זה בישראל.
במהלך השנים, התחום גיאולוגיה של נפט וגז, תחום מפתח לנושא החיפושים וההפקה של משאבים אלה, לא נכלל כמעט לחלוטין בתוכניות הלימודים ובמחקר האקדמי בישראל וכמעט שלא הוכשרו בוגרים שהתמחו בו וכך גם ולא התפתחו תשתיות ידע ומחקר בתחומים אלה. גילויי הגז באגן הים התיכון בשנים האחרונות עוררו פעילות ענפה של חיפושי נפט וגז והבליטו את המחסור באנשי מקצוע ישראליים שיכולים להוביל את הפיתוח והמחקר בתחומים אלה. פתיחת מגמת הלימודים בגיאולוגיה של נפט וגז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מהווה נדבך חשוב בהיערכות הלאומית להשגת עצמאות אנרגטית באמצעות פיתוח יכולת מדעית וטכנולוגית בנושא ויש לה חשיבות רבה מאד מבחינה ביטחונית וכלכלית, בפרט לאור ההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורנו. כיום מרבית הידע המדעי והטכנולוגי מצוי בידי חברות בינלאומיות אשר מבצעות את מרבית העבודה באיתור ופיתוח משאבי טבע אלו בישראל.
תנאי קבלה:
תואר ראשון במדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב או תכנית מקבילה במוסדות אקדמיים מוכרים אחרים עם ציון ממוצע מעל 80.
תכנית הלימודים:
התכנים הנלמדים במגמה זו מבוססים על נושאי הליבה של המגמה ומאפשרים התמקצעות בתחום הגיאולוגיה של נפט וגז.
המחלקה מקיימת תכנית לימודים לתואר M.Sc. בהוראת המדעים. התואר מיועד לאנשי הוראה וחינוך עם רקע בגיאולוגיה, ולסטודנטים המעונינים בקריירה בהוראת הגיאולוגיה.
מגמה הזו איננה מעניקה תעודת הוראה בפני עצמה, אך נעשה מאמץ לכלול בתכנית הלימודים את החלק העיקרי של הדרישות לתעודה זו ממשרד החינוך.
תנאי הקבלה והיקף הלימודים הינם כמקובל ללימודי תואר שני במדעי הגיאולוגיה והסביבה.
המתעניינים יפנו ליו"ר ועדת מוסמכים.
