$$News and Reports$$

 

מחקר שבוצע במחלקה לניהול ממליץ על דרך יעילה להעלות את שיעור העובדים המוחלשים החוסכים לפנסיה תוך הפחתת גובה דמי הניהול. לפי החוקרים, המהלך יגרום לאכיפת צו ההרחבה לפנסיית החובה

 

המחקר מציע דרך יעילה וזולה להעלות את שיעור החוסכים לפנסיה באופן שיגרום לאכיפת צו ההרחבה לפנסיית החובה, תוך הפחתת גובה דמי הניהול המשולמים על ידי עובדים שאינם מאוגדים. הרעיון הוא לבצע איגום של כספי הפנסיה לגוף ממשלתי מאגד שיהווה מעין ברירת מחדל.

משמעות תהליך איגום כספי הפנסיה בישראל היא חיוב מעסיקים פרטיים בישראל להעביר את הכספים המיועדים לחיסכון פנסיוני אל גוף ממשלתי מאגד ועל ידי כך ליצור מאגר משאבים משותף.  על פי ההצעה, הגורם המאגד יעביר את הכספים לקרנות פנסיה שיזכו במכרז, בהתאם לבחירתו של כל פרט באפיק המתאים לו באחת מקרנות הפנסיה. בדרך זו, איגום הכספים יהיה מחייב ותתבצע אכיפה של צו ההרחבה לפנסיית החובה במשק.

בישראל, כידוע, קיים עוני בקרב אוכלוסיית הקשישים, בשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD . לפני תשלומי השלמת הכנסה לקצבת הזקנה של הביטוח הלאומי נמצא כי כ- 50%  מהקשישים בישראל עניים .לאחר תשלומי השלמת ההכנסה לקצבת הזקנה שיעור זה יורד ל 30% - לערך.

שיעורי העוני הגבוהים קיימים בעיקר בקרב פורשים שבתקופת עבודתם היו עובדים מוחלשים ושאינם מאוגדים ,שכן בפני עובדים אלו עומדים שני מכשולים עיקריים: 1. בישראל אין אכיפה של צו ההרחבה לפנסיית החובה ומרבית העובדים חסרי החיסכון הפנסיוני הם עובדים מוחלשים ולא מאוגדים. כ- 40% מאוכלוסיית העובדים בישראל חסרי חיסכון פנסיוני.  2 . עובדים שאינם מאוגדים חסרי כוח מיקוח ולכן לרוב משלמים את דמי הניהול המקסימליים -   6% מההפרשות לחיסכון ועוד 0.5% מהסכום המצטבר , אשר גוזלים בממוצע על פני כל שנות החיסכון כ- 18% מהחיסכון!

המחקר, שבוצע במחלקה לניהול על ידי ד"ר רוית רובינשטיין-לוי, בהנחייתו של פרופ' חיים קידר-לוי, מציע כי אכיפת הצו תתבצע באופן הבא: הגורם המאגד יהיה מחובר לנתוני הביטוח הלאומי או לחלופין יקבל נתונים באופן שוטף מהביטוח הלאומי לגבי כלל המעסיקים והעובדים בישראל. במקביל, קרנות הפנסיה תהיינה מחויבות, גם כן באופן שוטף, לדווח לגורם המאגד לגבי עובדים שעבורם מתבצעות הפרשות פנסיוניות. הגורם המאגד יבצע הצלבה של הנתונים וכך יאתר עובדים שעבורם לא מתבצעות הפרשות פנסיוניות. על מעסיקים שאינם מפרישים לפנסיה עבור עובדיהם יוטלו סנקציות בדומה לסנקציות שמטיל ביטוח לאומי על מעסיקים שאינם משלמים דמי ביטוח לאומי עבור עובדיהם ובכללן עיקולים של חשבונות בנק, עיקולים של תשלומי ספקים, צווי עיכוב יציאה מן הארץ, מעצרים וכדומה. בדומה לעובדים המנהלים את החיסכון הפנסיוני שלהם ישירות מול קרן הפנסיה, העובדים שיאוגדו יקבלו מענה כולל לפניותיהם מקרנות הפנסיה. הגוף המאגם ייצור גם כוח מיקוח משמעותי לעובדים המוחלשים אל מול קרנות הפנסיה וכך תופחתנה עלויות דמי הניהול של עובדים אלו.

ממצאי המחקר מצביעים על פוטנציאל לשיפור משמעותי ברמת העוני בקרב אוכלוסיית הקשישים ועל צמצום אי השוויון באוכלוסייה לאור איגום כספי הפנסיה, שכן יחס התחלופה (הכנסה לאחר פרישה חלקי הכנסה טרם פרישה) של הפורשים שהיו עובדים המוחלשים יעלה בכ 32% - מ- 58% ל- 77% לערך. בהתאם לכך, שיעורם בעשירוני ההכנסה הנמוכים ירד ומנגד שיעורם בעשירוני ההכנסה הגבוהים יעלה. כך, למשל,  שיעורם בעשירון ההכנסה הראשון ירד מ-% 20 ל- 6.5% לערך.

ממצאי המחקר מצביעים גם על הפחתה משמעותית בהוצאות הממשלה על תשלומי תמיכה לקשישים, לאור העלייה הצפויה בהכנסתם.  למרות גידול אוכלוסיית הקשישים בישראל, האיגום צפוי להפחית את תשלומי התמיכה של הממשלה באוכלוסיית הקשישים. אפקט האיגום הדרגתי בגין הצורך בצבירת כספים לאורך שנות החיסכון. מיצוי פוטנציאל האיגום מתממש כ- 16 שנים ממועד תחילת האיגום.

יצוין, כי אוכלוסיית הערבים ואוכלוסיית החרדים הן בעלות מאפיינים מובהקים של אוכלוסיות מוחלשות.  אוכלוסיות אלו נותחו בנפרד במסגרת המחקר.