שרת המשפטים איילת שקד:
"אקדם חוקים לשיקום קטינים וחלופות מעצר" - יותר שיקום, פחות כליאה
בכנס הנגב לשלום הילד של המועצה לשלום הילד אמרה שקד כי כלא אופק משמש כ"דלת מסתובבת" עבור קטינים רבים: מתוך 47 תיקים שנבדקו – 7 נכנסו בפעם השמינית לכלא, 13 בפעם השישית ו- 17 בפעם החמישית. מרבית הקטינים משתחררים מהכלא ללא כל תכנית שיקום וללא כל ליווי. לאחרונה מונתה במשרד המשפטים מתאמת בין משרדית למניעת עבריינות נוער*
שרת השפטים, איילת שקד ומנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן
שרת המשפטים איילת שקד השתתפה היום (שלישי) בכנס הנגב לשלום הילד שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובשיתופה. שקד סקרה את המלצות צוות בינמשרדי שהוביל משרד המשפטים. הצוות הגיש לאחרונה את מסקנותיו, אשר מטרתן להקטין עד למינימום את מספר הקטינים שחוזרים לכלא. שקד הוסיפה כי יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושר העבודה והרווחה חיים כץ, בכוונתה להוביל החלטת ממשלה ולקדם תיקוני חקיקה שיאמצו את מסקנות הצוות ויתנו מענה שיקומי לאותם קטינים.
על פי נתונים שאסף הצוות, בראשות עו"ד מיכל גולד, מתוך 47 תיקים שנבדקו – 7 נכנסו בפעם השמינית לכלא, 13 בפעם השישית ו- 17 בפעם החמישית. הסיבות לכך הן מעצרים חוזרים בגין ביצוע עבירות נוספות, בריחה ממסגרת חלופית או הפרת תנאי השחרור. בנוסף, התברר כי מרבית הקטינים משתחררים מהכלא ללא כל תכנית שיקום וללא כל ליווי.
נתונים בעייתיים נוספים שמצא הצוות:
1. קיים מחסור חמור בחלופות מעצר לקטינים, ואם לא די בכך – המוטיבציה של רבים מהם לעבור לחלופה היא קטנה. על כן, ונוכח תקופות המאסר הקצרות שנגזרות בעניינם של קטינים, הצוות המליץ להתחיל לטפל בקטינים כבר בשלב מעצרם, והצביע על כמה "תחנות" במהלך ההליך הפלילי של הקטין, בהן מוצע לקיים דיון הוליסטי, משותף בין גורמי המקצוע על חלופות ועל רצף טיפולי. זאת, על מנת להגדיל את מספר הקטינים המוצאים מכותלי בית הסוהר למסגרות טיפוליות.
2. השיח בקרב האסירים הקטינים עוסק בעיקר בפיקוח הצמוד ובמעקב במסגרת השחרור המוקדם וקיים לחץ חברתי נגד יציאה לחלופות ותכניות טיפול. על מנת להתמודד עם הלחץ החברתי והרוח הנושבת בקרב הקטינים נגד השחרור המוקדם, המליץ הצוות ליצור הליך מובנה לכל הקטינים שיהיה בגדר חובה.
3. אין הליך מובנה שממסד את הקשר בין השלטון המקומי לבין גורמי הטיפול בקטין במהלך ההליך הפלילי, ואין כתובת ברורה אליה ניתן לפנות. מחלקות הרווחה בשלטון המקומי אינן מותאמות לטפל בנוער עובר חוק, למעט הטיפול הניתן במסגרת תכנית "מעטפת". הצוות סבר כי נדרש שילוב של המענים הניתנים ברשות לשיקום האסיר ושל תכנית ה"מעטפת" ברשות המקומית, שילוו את הקטין כבר עם צאתו מהמאסר. כמו כן, נדרשים תמריצים לשם הגברת הנכונות לקלוט קטינים בתכניות שונות בבתי ספר אחרי מאסר.
שרת המשפטים איילת שקד:* "האחריות שלנו כלפי ילדים ובני נוער חייבת למצוא את ביטוייה גם בהתמודדות יעילה יותר עם מי שלא שפר עליהם גורלם. כל נפש אחת שהצלנו מעבריינות והחזרנו מהשוליים אל דרך המלך, היא עולם מלא. מניעה וטיפול מוקדם עדיפים על פני ענישה ושימוש בכלים פליליים, אם ברצוננו לצמצם את תופעת העבריינות בקרב בני נוער בישראל. מלאכה רבה עוד לפנינו, אבל אני מקווה שאנחנו עולים על דרך המלך בהתמודדות עם סוגיה חשובה זוֹ של שיקום וטיפול בילדים ובנוער עובר חוק".
לקראת כנס הנגב לשלום הילד חשפה המועצה לשלום הילד סקר חדש אודות התנהגות הורים נוכח החשש לפגיעה מינית בילדיהם:
65% מההורים בישראל חוששים מפגיעה מינית בילדיהם רק 31% מההורים קיבלו הכוונה כיצד לשוחח עם ילדיהם על פגיעות מיניות.
59% מההורים נתנו לילדיהם הסבר בנוגע לפגיעות מיניות. שני שליש מהם (68%) עשו זאת כחלק מההכנה לחיים; כרבע (27%) מהם עשו זאת סביב אירוע שסוקר בתקשורת; 16% מהם עשו זאת סביב אירוע שהתרחש בסביבתם.
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד: " לצד הפעולות של המערכות הפורמאליות, הורים יכולים וצריכים לתת כלים לילדיהם להתמודד בנסיבות בהן מעגלי ההגנה שאמורים היו להגן עליהם כשלו. שיח בטוח ופתוח עם ילדים יכול לא רק לאפשר טיפול בנפגעים אלא גם למנוע פגיעות עתידיות. בכדי שהורים יוכלו לעשות כן, יש לאפשר להם לקבל את הכלים, ההכוונה וההדרכה הנדרשים."
לקראת הכנס השנתי של המועצה לשלום הילד חשפה המועצה את תוצאותיו של סקר חדש, שנעשה באמצעות מינה צמח ומנו גבע , מכון "מדגם", אודות התנהגות הורים נוכח החשש לפגיעה מינית בילדיהם.
על- פי תוצאות הסקר: 65% מההורים חוששים מפגיעה מינית בילדיהם. אימהות חוששות יותר מאבות (68% לעומת 60%) וגם עוצמת החשש גדולה יותר (39% מהאימהות לעומת 25% מהאבות, דיווחו על חשש רב). ככל שעולה גיל הילד, רמת החששות יורדת (מ-66% בקרב הורים לילדים בגילאי 4-8, ל-61% בקרב הורים לילדים בגילאי 9-11, ל-58% בקרב הורים לילדים בגילאי 12-16).
רק 31% מההורים קיבלו הכוונה כיצד לשוחח עם ילדיהם על פגיעות מיניות.49% מההורים שלא קיבלו הכוונה כיצד לשוחח עם ילדיהם על פגיעות מיניות, מעוניינים לקבל הכוונה שכזאת.
רק 20% מההורים אמרו שקיבלו בילדותם הסבר על פגיעות מיניות. הורים שקיבלו בילדותם הסבר על פגיעות מיניות, נוטים לתת הסבר לילדיהם יותר ממי שלא קיבלו בילדותם הסבר (65% לעומת 57%).
כ- 59% מההורים דיווחו שנתנו לילדיהם הסבר בנוגע לפגיעות מיניות. שני שליש מהם (68%) עשו זאת כחלק מההכנה לחיים; כרבע (27%) מהם עשו זאת סביב אירוע שסוקר בתקשורת; 16% מהם עשו זאת סביב אירוע שהתרחש בסביבתם.
כמחצית מההורים (51%) לא ידעו על קיום החוק המחייב מעסיק לקבל אישור העסקה מהמשטרה בעבור בגירים העובדים עם ילדים (אישור לפיו העובד לא הורשע בעבירות מין). שליש (33%) מההורים לא בדקו למרות שידעו על החוק. רק מיעוט קטן מההורים (11%) בררו לגבי "הכשר" של בגירים שעובדים עם ילדיהם.
ורד וינדמן מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "בחמש השנים האחרונות חל גידול של 25.5% במספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי ילדים. אסור לנו להשלים עם הנתון הזה ומערכות אכיפת החוק כמו גם מערכת החינוך צריכות לעשות כל שנדרש כדי למנוע פגיעות מיניות בילדים. לצד הפעולות של המערכות הפורמאליות, הורים יכולים וצריכים לתת כלים לילדיהם להתמודד בנסיבות בהן מעגלי ההגנה שאמורים היו להגן עליהם כשלו. בכדי שהורים יוכלו לעשות כן, יש לאפשר להם לקבל את הכלים, ההכוונה וההדרכה הנדרשים . שיח בטוח ופתוח של הורים עם ילדיהם יאפשר קשב וזיהוי אותות מצוקה ויזמין פניה לעזרה בעת הצורך. שיח כזה יכול לא רק לאפשר טיפול בנפגעים אלא גם למנוע פגיעות עתידיות."
כנס הנגב לשלום הילד של המועצה לשלום הילד ובשותפות אוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכון חרוב מתקיים זו השנה ה-17 ברציפות ויתמקד, כבשנים הקודמות, בשלום הילד בישראל מנקודת ראות של מדיניות כוללת, תכנון ומעשה.
בכנס לוקחים חלק כ – 500 משתתפים בכירים מהמגזר הממשלתי, הציבורי והפרטי. בין המשתתפים בכנס השנה: שרת המשפטים איילת שקד, השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, ראש האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג.
חברי הכנסת: יפעת שאשא ביטון, יואב בן צור, קארין אלהרר, שולי מועלם- רפאלי, איילת נחמיאס ורבין, מוטי יוגב, אברהם נגוסה.
ובנוסף, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, סמנכ"לית בכירה במשרד העבודה הרווחה והשירותים הגב' איריס פלורנטין ומנכ"לית משרד המשפטים עו"ד אמי פלמור.
הכנס השנה עוסק בין היתר בנושאים הבאים: ילדים במעגל העוני, נוער להט"ב כנוער בסיכון, שינוי בתפיסת השירותים לגיל הרך בחברה הבדואית, זנות קטינים, ילדים חשופים לאלימות, משפחתיות בעידן הסלולרי, עבירות מין ופדו פיליה, כלים לקליטה מוצלחת של ילדים ובני נוער עולים.
ב 19/2/18 התקיים בפעם הראשונה פרלמנט הנוער של כנס הנגב לשלום הילד. במסגרת הפרלמנט לקחו חלק למעלה מ 100 בני נוער מאזור הנגב בתהליך ייחודי של שותפות בני נוער בקביעת מדיניות עם מקבלי החלטות בכירים ממשרדי הממשלה השונים. הוועדה לזכויות הילד בראשותה של ח"כ יפעת שאשא ביטון התכנסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והשתתפו בה בני הנוער המשתתפים בפרלמנט. דיון הוועדה הוקדש לנושא חילוץ ילדים ממעגל העוני.
