מעונות הסטודנטיםֹ בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אשר תוכננו על-ידי האדריכלים רון רוזן ואיתי ליננברג, זכו באות האדריכלות הישראלי לשנת 2018 בקטגוריית קיימות ובנייה ירוקה. המעונות נבנו בשנת 2015 בתרומתם האדיבה של אגודת ידידי האוניברסיטה בארה"ב.
בנימוקי חבר השופטים נכתב כי המבנה הוא "דוגמא נפלאה לבניה ירוקה למגורים שהינה מרקמית, מחוברת לסביבתה, מממשת עקרונות של קיימות במובן הרחב ומצטיינת ביצירת 'הון חברתי'. הפרס הוענק על ידי התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל במסגרת פסטיבל האדריכלות הישראלית.
מעונות הסטודנטים בקמפוס שדה בוקר מציעים 'בית הרחק מהבית' עבור סטודנטים רבים המגיעים לישראל מרחבי העולם. הם הוקמו על מנת להגדיל באופן משמעותי את היצע הדיור עבור סטודנטים בינלאומיים ולאפשר את המשך הצמיחה של תוכניות הלימודים במכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין ובתכנית הבינלאומית ללימודי ישראל שבמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. במשך השנים עד להקמת המעונות, נאלץ בית הספר הבינלאומי ללימודי מדבר ע"ש אלברט כץ לדחות את בקשותיהם של מאות מועמדים מוכשרים ובעלי מוטיבציה גבוהה רק בשל מחסור במעונות.
אגודת ידידי האוניברסיטה בארה"ב (AABGU) זיהתה את התפקיד הקריטי של מעונות מודרניים וחדישים בתהליך הצמיחה וההתרחבות של קהילת הסטודנטים הבין-לאומית בקמפוס שדה בוקר, ובשיתוף עמה הוקמו המעונות בשנת 2015 במימון תורמים מרחבי ארה"ב. השלמתם אפשרה את הצטרפותם של כ-300 סטודנטים נוספים מרחבי העולם לקהילת המחקר בקמפוס שדה בוקר.
שכונת המעונות החדשה מצטרפת לרקמת הבינוי המתהווה במדרשת שדה בוקר מזה 50 שנה, שקמה בהשראתו של דוד בן-גוריון אשר קרא להפוך את המקום למרכז לימוד ארצי להשתלבות האדם במדבר.
האוכלוסייה המקומית מורכבת מאנשי אקדמיה, מחקר וידיעת הארץ, בתחומים שונים הדרים במקום זה ומסטודנטים השוהים במקום לצורך לימודים אקדמיים. כולם יחד חווים יום יום את החיים בישוב מדברי קטן הממוקם בלב רמת הנגב, הצופה אל נופי בראשית וניזון מהם באופן גשמי ורוחני. שכונת המעונות החדשה מהווה הזדמנות לחיפוש מאפייניו של הבית הישראלי המדברי- המאזן בין צרכי יום יום של קהילת משפחות צעירות לבין החיים בסביבה מדברית.
תכנון המעונות מושתת על שני עקרונות עיקריים: התאמה לתנאי האקלים המקומיים וחיזוק חיי הקהילה. הרקמה האורבאנית בנויה סביב שש חצרות פנימיות המרכזות את חיי החברה של השכונה ויוצרות הגנה אקלימית. רשת של סמטאות מוצלות ונעימות מקשרת בין החצרות עצמן לבין מבואות הכניסה הצפוניות של יחידות המגורים. מבואות אלו הן הכניסה המוצלת למרחב המחיה המשפחתי, והן מובילות לחלל המבונה על אגפיו השונים, הפונים דרומה, אל פאטיו מגונן.
בתכנון יחידות המגורים הושם דגש על החיים המשפחתיים האינטימיים בשטחים רציפים הנמשכים מהחללים הבנויים (המוגבלים בשטחם), אל הפאטיו הדרומי המוגן מרוחות וחשוף לשמש חורפית נעימה וכן למבואת הכניסה הצפונית המשמשת גם כחצר מוצלת בעונות החמות.
פרופ' יצחק מאיר (סאקיס), חוקר מומחה לבניה ביו-אקלימית ממחלקת אדם במדבר ע"ש בונה-טרה במכונים לחקר המדבר התייחס לייחוד הסביבתי בתכנון של כפר הסטודנטים בהתבסס על מחקר שטח שערך עם הסטודנטים שלו: "המתחם החדש של מעונות הסטודנטים משלב מספר עקרונות סביבתיים, וביניהם "זכויות שמש" (נגישות שמש בחורף) למירב היחידות, אלמנטים המעודדים חימום סולארי פסיבי, פוטנציאל לאוורור בלילות הקיץ המצמצם או אף מייתר את הצורך במיזוג אוויר, וכמובן בידוד תרמי ומסה תרמית המאפשרים לאגור אנרגיה זמינה לשימושה בעת הצורך (קרינת שמש בימי חורף, אוורור לילי בקיץ). גווני האדמה של טיח החוץ משתלבים עם גווני הסביבה ובכך מצניעים את מסת הבניינים. השטחים הציבוריים מתנקזים אל רחבות ציבוריות משוקעות ומספקים מי נגר לעצים ולדשא".
