המרכז, שהושק במעבדות הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בקריית הסייבר הלאומית בבאר שבע, יעסוק בפיתוח כלי אכיפה ומניעה בתחום הסייבר באמצעות פיתוח כלים ייעודיים בהתבסס על כלי מחקר מתקדמים בתחום ה- big data. במרכז החדש, שוטרי מערך הסייבר של משטרת ישראל ישתפו פעולה עם חוקרי האוניברסיטה, להם מוניטין עולמי בתחום. "פריצת הדרך בתחום הסייבר והבינה המלאכותית היא נקודת ציון משמעותית ביותר עבור רשויות האכיפה, המשתווה לזו של גילוי דגימת ה- ה-D.N.A", אומר פרופ' ליאור רוקח, ראש המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטה ומנהל המרכז החדש
במעמד מפכ"ל משטרת ישראל, רב-ניצב רוני אלשיך ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי, הושק היום (רביעי), ה-28.2) מרכז מחקר לאומי ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדמים לתמיכה בחוק ואכיפתו בשיתוף משטרת ישראל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זהו מרכז ראשון מסוגו שבו יבוצעו מחקרים בשיתוף פעולה מלא בין חוקרים ותלמידי מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון ונציגי מערך הסייבר של משטרת ישראל לטובת פיתוח שיטות חדשניות ליישום קרימינולוגיה חישובית.
בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בפשיעה במרחב המקוון, וארגוני אכיפת החוק בכל רחבי העולם מתמודדים עם תופעות כגון פדופיליה ברשת, גניבת זהות ופעילות סחר בלתי חוקית של יחידים וארגוני פשיעה וטרור בחסות הרשת האנונימית המעניקה לפשיעה חסינות מסוימת מפני גילוי ואכיפה. גם בתיקי חקירה 'מסורתיים' נעשה שימוש יותר ויותר בסוגים חדשים של ראיות הנאספות מהעולם הדיגיטלי.
במרכז החדש יושם דגש על שילוב שיטות מתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית בעבודת המשטרה. "פריצת הדרך המדעית המשמעותית ביותר ששינתה את עולם אכיפת החוק, אירעה במאה הקודמת, עם גילוי דגימת ה-D.N.A", אומר פרופ' ליאור רוקח, ראש המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטה ומנהל המרכז החדש, שנחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. "כיום אנו ניצבים בפני פריצת הדרך הבאה אשר תספק לחוקרי המשטרה עולם ומלואו של כלי חקירה והעמדת ראיות, ניתוח כמויות אדירות של מידע פורנזי (Big Data) ומציאת תבניות נסתרות, ואף חיזוי ומניעת פשיעה. מהפכת הבינה המלאכותית של השנים האחרונות תהיה בעלת משמעות מרחיקת לכת אף יותר מגילוי ה-D.N.A. עבור מערכות אכיפת החוק".
בין הנושאים שיחקרו במרכז: מנגנוני היתוך מידע למניעה וסיכול, פיתוח מודלים לתחקור ומניעה של פשיעת סייבר, שיטות ויזואליזציה לדפוסי פשיעה, ניתוח מגמות פשיעה ועוד.
במסגרת המרכז יקיימו שני הארגונים, בין היתר, פעילות כללית התומכת בהליך המחקרי, כגון סמינרים, כנסים בינלאומיים בשיתוף עם מרכזים דומים בעולם בתחום כריית מידע וטכנולוגיות מידע עכשוויות.
מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב רוני אלשיך: ״מערך הסייבר של משטרת ישראל, שהוקם במטרה להוביל את המאמץ הלאומי בלחימה בתופעות פשיעת סייבר, חובר לראשונה למומחי הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון מתוך רצון לקיים שיפור מתמיד ביכולות האכיפה והמניעה של המשטרה ולעמוד בחזית הטכנולוגית בתחום. שיתוף הפעולה יאפשר למשטרה לרתום טוב יותר טכנולוגיות מחשוב לטובת עבודת אכיפת החוק והמאבק בפשיעה, בין אם מדובר בפשיעה במרחב הקיברנטי ובין אם מדובר בפשיעה קלאסית המתווכת במרחב הסייבר ועל מנת להפוך איום להזדמנות.
נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי: "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב זוכה בהכרה עולמית כמובילת המחקר בתחום אבטחת הסייבר, IOT ו- BIG DATA. העמדת מוניטין זה לרשות מדינת ישראל היא זכות ראויה ומתבקשת, ומהווה המשך לבחירתה של המדינה להציב באוניברסיטה את ה- CERT הלאומי. הקמת המרכז תפגיש מומחיות מחקרית אקדמית עם עולם אכיפת החוק היישומי בחקירה ובמניעה של פשיעה במרחב הסייבר ובכלל".
מנהל פעילות הסייבר Cyber@BGU, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' יובל אלוביץ: "אין לנו ספק שמשטרת ישראל תוכל להסתייע ולהתברך בניסיון ובידע של חוקרנו בתחום אבטחת הסייבר תוך יישומו המעשי והרלוונטי בליבת עיסוקיה".
מפכ"ל משטרת ישראל, רב-ניצב רוני אלשיך מקבל מזכרת מנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי | צילום: שי שמואלי
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה בתחום טכנולוגיות אבטחת סייבר והיא מחזיקה בידע נרחב וביכולות בתחומים אבטחת סייבר ואבטחת מידע, שנצברו ב-15 השנים האחרונות. המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטה היא המחלקה הגדולה בתחום זה בישראל וידועה בשל פריצות הדרך המשמעותיות במחקר בתחום אבטחת הסייבר בכלל והשימוש בבינה מלאכותית לצורך זה בפרט. Cyber@BGU משמשת כפלטפורמה מחקרית משותפת לפרויקטים חדשניים ומתקדמים בעולם, בשיתוף עם חברות גלובליות וארגונים ממשלתיים. המרכז ממוקם במעבדות הסייבר של אב"ג בפארק ההי טק האוניברסיטאי בבאר-שבע, בירת הסייבר של ישראל. היא כוללת בין היתר את מרכז המחקר באבטחת סייבר, בשיתוף מטה הסייבר הלאומי, במטרה לזהות את הסיכונים לתשתיות לאומיות חשובות, את מעבדות דויטשה טלקום, וכעת גם את המרכז לקרימינולוגיה חישובית.
