לאנשי נאס"א גרם הליקוי דאגה אחרת. עליהם היה להבטיח שהחללית LRO ו-LADEE המקיפות את הירח ישרדו את תקופת הצל הארוכה במהלך הליקוי.
ליקוי החמה של 15/4/14. צילום מסך מתוך שידור האינטרנט של טלסקופ SLOOH
בשעה שבישראל ובחלקים רבים של אירופה ואפריקה עלתה השמש, נהנו הצופים בארה"ב (למעט אלו שסבלו מעננות חזקה בחוף המזרחי) מליקוי ירח מלא, הראשון מאז 10 בדצמבר 2011. המיוחד בליקוי הזה, בניגוד לאתרים אחרים שכתבו כאילו צביעת הירח באדום (זה קורה בכל ליקוי מלא והסיבה לכך נעוצה בבליעת האור ע"י אטמוספירת כדור הארץ, בדיוק אותה בליעה שגורמת לזריחות ולשקיעות השמש להיות אדומות). המיוחד הפעם הוא הסמיכות שלו למעבר קרוב יחסית של מאדים וכדור הארץ, וקרבה גדולה מנקודת המבט שלנו בין הירח למאדים בשמי הלילה.
שלב הליקוי המלא ארך שעה ו-18 דקות, כ-29 דקות פחות מהמקסימום התיאורטי, שהכי קרוב אליו הגענו ב-21 בינואר 2000. השיא גם לא צפוי להשיבר עד הליקוי של 27 ביולי 2018. הסיבה לכך היא שהליקוי התקיים בשילוב של קרבה יחסית של הירח לכדור הארץ.
ליקויי הלבנה הבאים יתרחשו ב-8 באוקטובר 2014, וב-4 באפריל וב-28 בספטמבר 2015. לרוע המזל, גם הליקויים הללו וגם הליקוי המלא שיבוא לאחריהם ב-31 בינואר 2018 לא ייראו, או לפחות לא ייראו במלואם מישראל. הליקוי הבא שייראה מאזורינו יתרחש ב-27 ביולי 2018.
לאנשי נאס"א גרם הליקוי דאגה אחרת. עליהם היה להבטיח שהחללית Lunar Reconnaissance Orbiter המקיפה את הירח תשרוד את תקופת הצל הארוך במהלך הליקוי. LRO משתמשת בקולטי השמש כדי לטעון את הסוללות שלה, ושני מעברים דרך צל כדור הארץ יגרמו לכך שהיא לא תהיה חשופה לאור השמש כלל במשך שעות ארוכות. "החללית עברה מצל הירח לצל כדור הארץ" אמר נוח פטרו, סגן המדען הראשי בפרויקט LRO במרכז החלל גודארד של נאס"א. "לפיכך נקטנו באמצעים כדי להבטיח שהכל יהיה בסדר וכיבינו מכשירים וכן ניטרנו את החללית במהלך השעות בהן היא תהיה בקו ראיה עם כדור הארץ."
כיבוי המכשירים נועד למנוע צריכת חשמל שתגרום להתרוקנות הסוללות. לאחר הליקוי החלו הסוללות להיטען בהדרגה. למעשה נאס"א ויתרה על השימוש בכלי החזק שלה כדי לצפות בתופעות הקשורות בליקוי.
נאס"א דאגה גם לשלומה של מקפת ירח אחרת, ליידי Lunar Atmosphere and Dust Environment Explorer (LADEE) ובציוץ בטוויטר היא מסרה כי היא במצב טוב אחרי הליקוי.
