דלג לתוכן העמוד
המרכז הישראלי למחקר איכותני
של האדם והחברה (ICQM)
הירשמו ללימודים להרשמה

הכנס השישי למחקר איכותני 2014

"מחקר איכותני בפעולה"

6-4 בפברואר 2014, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 

תוכנית מקוצרת 29114.pdfתוכנית הכנס המקוצרת  תוכנית מלאה 29114.pdfתוכנית הכנס המלאה   ספר הכנס 280114.pdfספר התקצירים המלא  תיאור סדנאות מקוצר.pdfסדנאות הכנס

שירי הכנס.pdfשירי הכנס

 

תמונות מהכנס - אלבום ראשון/אלבום שני/אלבום שלישי

קישור למיצג Noise to Voice - Song to Paradigm

צפו בהרצאת המליאה של פרופ' ג'ולי קורבין בערוץ היו-טיוב של המרכז - The Legacy of Anselm Strauss: Grounded Theory and its Potential Uses in Health and Illness Research

צפו בהרצאת המליאה "גבולות במחקר האיכותני"

 

צפו בהופעתם של חברי הוצאת "רעב":​

 

דבר יו"ר הכנס

הכנס הנוכחי, "מחקר איכותני בפעולה", מסמן התפתחות נוספת במגמה של חשיפת הקשרים המורכבים בין האישי, החברתי והפוליטי, אשר התגבשה כבר בכנסים הקודמים. הכנס מבקש מחד, לפרוש לעיני כל את המחקר האיכותני המתקיים בישראל במוסדות האקדמיים השונים ובעולמות תוכן, גישות תיאורטיות וגופי ידע מגוונים; ומאידך, לחדד את הדיון בגבולותיו של המחקר האיכותני. אנו רואים במהלך כפול זה מהלך משלים, שיש בו גם התרחבות וגם העמקה.

 

כמו בכנסים הקודמים מוקדשת מליאת היום הראשון להרצאת אורחת מחו"ל ומליאת היום השני לדיון בהשתתפות חוקרים וחוקרות ישראליים. אורחת הכנס היא ג'ולייט קורבין, אשר פיתחה יחד עם אנסלם שטראוס את התיאוריה המעוגנת בשדה (Grounded Theory), והיא תדבר על עבודתה ועל תרומת הגישה המתודולוגית שפיתחה למחקרים בנושא של בריאות וחולי. קורבין תשמש גם כמגיבה במושב על מחקרים במדעי הבריאות ואף תיתן סדנא במסגרת היום השלישי של הכנס על תיאוריה מעוגנת בשדה.

נושא המליאה של היום השני, "גבולות המחקר האיכותני", מוקדש לדיון בשאלת הגבולות של המחקר האיכותני. חוקרות מובילות מדיסציפלינות שונות (חינוך, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה) ידונו בשתי דוגמאות הממחישות את המנעד הרחב של דרכי מחקר המתקיים כיום ויציגו את עמדותיהן בשאלות מרכזיות: מהן מטרותיו של המחקר האיכותני? מהם גבולותיו הפנימיים (הגבולות בין המסורות ודרכי הפעולה השונות) והחיצוניים (מה נחשב ומה אינו נחשב למחקר, מהם דרכי המבע המחקריות הלגיטימיות, מהו מעמדו של מחקר הנערך מחוץ לאקדמיה)? מהן השיטות הנחשבות כתואמות ואף לגיטימיות? ומהן הדרכים הרצויות להפצת ממצאי המחקר ?

התרחבותו של המחקר האיכותני, כפי שהיא מוצגת בכנס הנוכחי, באה לידי ביטוי במספר מושבים המוקדשים למחקר איכותני במדעי הבריאות. אנו תרמנו להתפתחות זו באמצעות ימי עיון שערכנו בשנה שעברה, שהוקדשו לחוקרים וחוקרות מהתחומים השונים של מדעי הבריאות, כמו סוציולוגיה של הבריאות, ניהול מערכות בריאות, סיעוד וכו'. התרחבות נוספת שבאה לידי ביטוי בכנס קשורה לשימוש במתודולוגיות חדשניות, כמו אוטו-אתנוגרפיה, פרפורמנס ואמצעים אמנותיים לא מילוליים. עשינו בכנס הקודם צעדים ראשונים בשימוש במתודולוגיות אלו, והכנס הנוכחי מציג מספר קטן של עבודות נוספות. מתודולוגיה חדשנית נוספת, מחקר פעולה משתף, מוצגת בכנס זה במספר הרצאות, אשר עוסקות ברעיון של שיתוף וביישומיו המחקריים.

בכנס זה אנו מקיימים לראשונה שולחנות עגולים בהם יוצגו ספרים חדשים אשר עוסקים במחקר איכותני או שהם תוצר של מחקר איכותני. האפשרות לשוחח באופן חופשי עם חוקרים וחוקרות על ספריהם החדשים מזמנת לנו התוודעות לתוכן הספרים ולהתלבטויות שעומדות מאחורי הפרסום. אנו פותחות בכך מסורת שתימשך גם בכנסים הבאים.

התפתחות נוספת היא הגידול בכנס זה במספר רבי השיח. רב שיח הוא צורת דיון חופשית ודינמית יותר מאשר הרצאה, והוא מאפשר למספר אנשים, לרוב בכירים בתחומם, להתאגד ולהציג בפנינו דיאלוג חי. רבי השיח מאפשרים לנו העמקה וחידוד של סוגיות מתודולוגיות או של תרומת המחקר האיכותני לעולמות תוכן ספציפיים.

התפתחויות חדשות אלו מצטרפות למסה המרכזית של הכנס, שעיקרה הרצאות המאורגנות במושבים וכן הצגת מחקרים בפוסטרים. הפוסטרים הם במה מצוינת להצגה הממוקדת בתוכנו של המחקר האיכותני ולאו דווקא במתודולוגיה שלו. המדיום של הפוסטר מאתגר את החשיבה שלנו על האספקטים הוויזואליים של הצגת ממצאי מחקר. אנו מבקשות לעודד הצגה של פוסטרים איכותיים באמצעות תחרות הפוסטרים ובאמצעות פרס לפוסטר מצטיין, אשר יוענק במליאה המסכמת של הכנס.   

אני מבקשת להסב את תשומת ליבכם לאירוע שיתקיים בערבו של היום הראשון של הכנס ולספרון שירי באר-שבע שמחולק בתיקי הכנס. האירוע המסכם את היום הראשון של הכנס יציג את הוצאת "רעב", הוצאת ספרים חדשה שהוקמה ביוזמת שני משוררים צעירים באר-שבעים, במטרה להכניס קולות חדשים לעולם השירה הישראלי. האסופה שהם יציגו, "כושילאימאשלהם", היא אנתולוגיה של שירים מתורגמים, שרובם לא ראו אור בעברית עד כה, והם עוסקים במחאה שחורה. אפרת ירדאי וערן צלגוב כותבים בפתח הדבר: "שירה ישירה וישרה של כעסים לא מכובסים, לא מתנצלים, משכנעים". הספר מכיל שירים של עשרים משוררים שונים, רובם אפרו-אמריקאים שכותבים על הגזענות והשפעותיה בחוויות החיים שלהם. חלק מן המשוררים הם גם פעילים חברתיים מוערכים בארצות הברית, כמו לנגסטון יוז, אמירי ברקה ומאיה אנג'לו. חותם את הקובץ שירו של משורר ישראלי ממוצא אתיופי, קלקידן קסא מששה, ראפר בן 28 מיבנה. הספר מהווה דוגמא עכשווית לעשייה אמנותית-תרבותית שמבטאת אמירה נוקבת המבוססת על ניתוח של מוסדות ואינטראקציות חברתיות. העובדה שהמתרגמים, האנשים שעומדים מאחורי הספר, עוסקים ברובם במקביל גם במחקר בתחומי מדעי הרוח והחברה, מעידה על הקשר בין אמנות, תיאוריה ביקורתית, ניתוח חברתי ומחקר. באירוע הערב יקריאו אנשי ההוצאה מבחר משירי הספר בשילוב של מוסיקה שחורה, בלוז, ג'אז וסול ולאחר מכן תתקיים איתם שיחה מונחית בהשתתפות הקהל.   

הספרון, "הזיכרון חזק מן השמש: אסופת שירי באר-שבע", אשר יצא לאור בחודשים האחרונים על ידי ממזרח שמש-כל ישראל חברים ומרכז סטרט-אפ, מרכז הזדמנויות לצעירים בבאר-שבע, ומופיע בתיקי הכנס, הוא דוגמא נוספת לפעילות התרבותית המתקיימת בבאר-שבע באמצעות חוקרים וחוקרות צעירים ואקטיביסטיים חברתיים, אשר אינם חוששים לאחוז בעט ולהתבטא בשירה. זו אסופה קסומה שמציגה את באר-שבע של פעם ושל עכשיו, ומציירת בצורה מדויקת רגעים וחוויות של פריפריאליות מרחבית, מגדרית, אתנית ומעמדית.  

בכנס זה מוקדשים שני מושבים לחוקרות איכותניות שהלכו לעולמן לאחרונה: פרופ' אילה מלאך-פיינס, שהייתה דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והייתה תומכת חשובה במחקר האיכותני ובפעולת המרכז שלנו, ופרופ' שוש קייני, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אנו מצטערות על הליכתן מאיתנו וגאות על כך שאנו יכולות לתרום תרומה קטנה זו להנצחת עבודתן המחקרית בזיכרון הקולקטיבי.

אנו קוראות לכם ולכן לתמוך בפעילות המרכז הישראלי למחקר איכותני באמצעות הצטרפות לדף הפייסבוק ולרשימת התפוצה שלנו. השתתפו בפעילויות שאנו עורכות. ספריית המרכז, המאגדת עבודות מחקר לתיזה או לדוקטורט מדיסציפלינות שונות, נכונה לשרת אתכם. אנו מוצאות שסטודנטים למחקר נעזרים מאד בקריאת עבודות שעושות שימוש במתודולוגיה שהם משתמשים בה. אתם מוזמנים גם כמובן לשלוח עבודות מחקר חדשות ולהשתתף בהעשרת הספרייה. 

ולבסוף, תודות חמות לשותפים ולתומכים בכנס זה. מתוך אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן, רקטור האוניברסיטה, פרופ' דיויד ניומן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' גבריאל שרייבר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות ופרופ' יוליה מירסקי, ראש המחלקה לעבודה סוציאלית. תודה מקרב לב גם לשותפים הנוספים שלנו, פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי, פרופ' מיכל גולן, מנהלת מכון מופ"ת, ופרופ' ג'ק חביב, ראש מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל. תודה  לממזרח שמש-כל ישראל חברים ולסטרט-אפ, מרכז הזדמנויות לצעירים באר-שבע, על תרומת אסופת השירה.

תודה חמה ועמוקה למי שעשו עבודה נפלאה מאחורי הקלעים – לד"ר מיה לביא-אג'אי, הרכזת האקדמית של המרכז, אשר מעורבת בכל פרט ופרט בארגון הכנס על הצדדים האקדמיים והארגוניים שלו; לעומר דובדבני, על מחויבות, מסירות, יעילות ונועם הליכות; לחברי הועדה המדעית על שיפוט התקצירים הרבים וסיוע בעצה; לחברי הועדה המארגנת; לדני גרקוביץ, על הסיוע הטכני; לרחל בן-ישי, על סיוע בתיאום; ולכל צוות הסטודנטים המתנדבים.

 

חברי/ות הוועדה המדעית (לפי סדר א"ב):

יו"ר הועדה המדעית: ד"ר מיה לביא-אג'אי (המחלקה לעבודה סוציאלית, המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב) * ד"ר ניר אביאלי (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון) * פרופ' תמר אלאור (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית) * פרופ' תמר אלכסנדר (המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן גוריון) * ד"ר איה בידרמן (רפואת משפחה, אוניברסיטת בן-גוריון) * ד"ר משה בן-סימון (המחלקה לקרמינילוגיה ומנהל פל"א, אוניברסיטת בר-אילן) * ד"ר גדי בן-עזר (אנתרופולוגיה, המכללה למנהל) * ד"ר אריאלה גדרון (מכון מופ"ת) * פרופ' נורית גוטמן (תקשורת, אוניברסיטת תל-אביב) * ד"ר הדס גולדבלט (סיעוד, אוניברסיטת חיפה) * ד"ר ליאת גרנק (בריאות הציבור, סוציולוגיה של הבריאות וגרונטולוגיה, אוניברסיטת-בן גוריון) * ד"ר אפרת הוס (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון) * ד"ר רויטל היימן (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין; מכון מופ"ת) * פרופ' חנה הרצוג (לימודי נשים ומגדר וסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב) * ד"ר תמר זילבר (מנהל עסקים, האוניברסיטה העברית) * ד"ר עינת לחובר (תקשורת, מכללת ספיר) * פרופ' עמיה ליבליך (האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית לחברה ואמנויות) * ד"ר מני מלכה (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון) * ד"ר דורית סגל-אנגלצ'ין (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן גוריון) * ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל (עבודה סוציאלית, מכללת ספיר, גרונטולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון) * פרופ' חנה עזר (מכללת לוינסקי) * ד"ר חיה פאסיק (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת אריאל)* ד"ר פאולה פדר-בוביס (ניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת-בן גוריון) * פרופ' עינת פלד (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל-אביב) * פרופ' נעמה צבר בן-יהושע (חינוך, אוניברסיטת תל-אביב ומכללת אחווה) * פרופ' ג'ולי צוויקל (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון) * ד"ר ג'וליה צ'ייטין (עבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר) * פרופ' עירית קופפרברג (מכללת לוינסקי)  * פרופ' לאה קסן (מכללת לוינסקי) * ד"ר אורית קרניאלי-מילר (חינוך רפואי, אוניברסיטת תל-אביב) * ד"ר לאה שגריר (מכללת לוינסקי) * ד"ר איתן שחר (עבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר) * נור שמעי (עבודה סוציאלית, אוניברסיטת בן-גוריון) * ד"ר רבקה תובל-משיח (פסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן)

 

חברי/ות הוועדה המארגנת (לפי סדר א"ב):

אוסמה אבו-גאנם, היאם אבן-העיש, אפרת גלעד, קסם דאי, עומר דובדבני, עינת וגר-אטיאס, נעמי זוהר, יובל סער-הימן, נועה צייזל, מיכל רוזנפלד, איה שושן, נור שמעי