הספר עוסק בהתפתחות הסוציולוגיה של ישראל החל מראשית ההגירה וההתיישבות הציונית ועד ימינו אלה, כלומר 1882-2018.
הטיעון המרכזי בספר הוא כי הסוציולוגיה מהדהדת את התפתחות הלאומיות היהודית-ישראלית אך גם מצויה לעיתים במתח אתה. הספר דן במבשרי הסוציולוגיה בישראל (הפרוטו-סוציולוגיה, 1882-1948); במייסדי הדיסציפלינה האקדמית (1948-1977); בדור הסוציולוגים הביקורתיים (1977-1995); בסוציולוגים של שסעים חברתיים (1993-2018); ובסוציולוגים הפוסטמודרניים והפוסטקולוניאליים (1993-2018).
בין השאר נידונים בספר הסוציולוגיה המזרחית החדשה, הסוציולוגיה הפלסטינית של ישראל, סוציולוגיה מרקסיסטית בישראל, הסוציולוגיה של הכיבוש, בעיות בדיסציפלינה ועוד.