קווים מנחים לכתיבת עבודה

 

 

 

ש. שמיר, מדריך לכתיבה בנושאי המזרח התיכון ואפריקה, תל-אביב: דיונון, תשס"ב (כולל לוחות תעתיק משפות מזרח-תיכוניות לעברית ואנגלית, טבלאות להמרת תאריכים מלוחות שונים, דגמים מפורטים לרישום ביבליוגרפיה והערות שוליים, כללי כתיב ופיסוק בסיסיים, ועוד); ע. וולפה, לכתוב עבודת מחקר, תל-אביב: דיונון, 1998 (עוסק גם בלימוד ותרגול מיומנויות כתיבה ועריכה ובתהליך עיבוד החומר).

 

חשבו כיצד לתחם נושא על-פי כמה מן הפרמטרים הבאים:

זמן (למשל: בתקופה האמיית, במאי 1948, בעידן האינטרנט); מרחב (במצריים, בפרוורים, בבתי-דין, בשיח המודרניסטי); מקורות (בעיתונות, בספרות הלכתית, בשירה צופית, באמנות פופולרית, בכתובות ממלוכיות); היבט (בהיבט מגדרי, אנתרופולוגי, כלכלי, בראיה השוואתית), זווית ניתוח (גורמים, השלכות, יתרונות וחסרונות) וכיוב'.

 

חשוב לבחור מבנה שמשרת את נושא העבודה ומטרתה, כלומר לחלק לפרקים על-פי עקרון שיש לו היגיון ברור התואם את העניין. למשל: לחלק תקופה לתקופות משנה; לחלק מרחב למרחבים מצומצמים יותר; לחלק תהליך לגורמים, מהלכים והשלכות; להקדיש פרק נפרד לכל קבוצה חברתית, מוסד, סוגה ספרותית, היבט, זווית ניתוח (כפי שהוצע לעיל). אם העבודה עוסקת בהשוואה (בין עמדות, תהליכים, תופעות) אפשר לשקול חתך אורך (פרק לכל "צד" במשוואה) או חתך רוחב (פרק לכל היבט העומד להשוואה).

בדרך-כלל די בשניים עד ארבעה פרקים (כדאי לחלק פרק ארוך לתתי-פרקים).

נסחו כותרות המשקפות בבירור תוכן.

 

חיפוש ראשוני, הכולל קריאה מרפרפת לפחות, הכרחי כדי לקבוע אם נושא העבודה מתאים לכם מבחינת עניין וזמינות חומר בשפות שאתם מבינים. כדאי להתחיל בהקדם, כדי שתספיקו לגבש נושא ספציפי, להזמין ספרים שאולים ולהשתמש בהשאלה בין-ספרייתית במקרה הצורך.

ערכים באנציקלופדיות וספרי מבוא כלליים עשויים לשמש בסיס להמשך התמקדות וחיפוש. הרשימה שלכם צריכה לכלול לא רק ספרים אלא גם מאמרים התוך כתבי-עת ובקבצים. יש להגיע למחקר אקדמי אמין, עדכני ככל-האפשר, אך גם למחקרי-יסוד "קלאסיים" שעדיין נחשבים רלוונטיים. אפשר להשתמש באתרי אינטרנט, אך להיות בררנים וביקורתיים. בחירת ביבליוגרפיה טובה קריטית להצלחת העבודה - כדאי להתייעץ עם מומחים בתחום (אפשר לפנות לכל המורים במחלקה).

 

ניסוח סופי של המבוא מתגבש בדרך כלל רק בסוף תהליך העבודה – בשלב מוקדם שלה אפשר לנסח, לכל היותר טיוטה ראשונה של הצהרת כוונות.

במבוא מגובש כדאי להתחיל בהצגה ברורה של הנושא (ולהגדיר מושגי-מפתח במידת הצורך), ובהגדרת הבעיה המרכזית/שאלת המחקר, ומטרת העבודה כולה. בהמשך - לספק רקע קצר הנוגע ישירות לעניין (אין צורך להתחיל בבריאת העולם), לתאר את מבנה העבודה והמתודה בה נכתבה, לסקור בקצרה את המקורות (בלא לתת רשימה ביבליוגרפית), לציין בעיות מתודולוגיות וקשיים.

אין צורך לחשוף את המסקנות בשלב זה.

 

מקמו אותן כך שהקורא יוכל לחזור למקורות שעליהן נשענת העבודה ולאתר בהם בקלות נתונים מספריים ועובדות אחרות, ציטוטים ישירים ועקיפים, רעיונות, דעות ומסקנות ששאבתם מחברים אחרים. בהערות השוליים אפשר גם להפנות לקריאה נוספת (מרחיבה או מעמיקה), להסביר או להדגים (רק אם אין אפשרות לעשות זאת בתוך הטקסט), וגם לחרוג מעט מן הנושא.

רישום מראי-המקום צריך להיות אחיד ולכלול עמוד מדוייק או מספרי עמודים.

רצוי להשתמש בקיצורים בעברית למקורות בכל השפות (להגדיר את הקיצור בפעם הראשונה בה מציינים מקור עם כל הפרטים בשפת המקור או בתעתיק, או ברשימה הביבליוגרפית שבסוף העבודה, כפי שראינו במאמרו של ליש, "מעבר השריעה..." בתוך: נ. אילן (עורך), האסלאם ועולמות השזורים בו, ירושלים תשס"ב).

 

בשלב זה אפשר לשחזר את תהליך העבודה (אך לא לחזור על המבוא), להציג את הממצאים העיקריים  ולספק ניתוח כולל (אך לא להציג מידע חדש). יש להדגיש מסקנות, ואם אפשר – לנסח תיזה. אל תעתיקו קטעים מגוף העבודה לתוך הסיכום.

עבודה איננה מסתיימת בהכרח בפתרון השאלה או השאלות שהוצגו בתחילתה. ציינו אלו שאלות נותרו בלתי פתורות. זה המקום להציע דרכים חדשות להתמודדות עם השאלות האלה, וגם – לנסח שאלות חדשות למחקר נוסף.

 

הקפידו על מאפייני הכתיבה האקדמית – ביסוס, אמינות, דיוק, בהירות, קיצור, איפוק, הבחנה בין עובדות לעמדות.

חשוב: נסחו משפטים שלמים ובהירים, לא ארוכים מדי; פסקאות המורכבות מסדרת משפטים מקושרים זה לזה. אל תשכחו סימני פיסוק. כתבו בלשונכם – אל תעתיקו קטעים מתוך עבודות של אחרים!

רצוי ללוות כל טענה כללית או הכללה בדוגמא אחת לפחות. דרך טובה לפתח את הדיון היא להתמודד עם טענות מנוגדות לטענות שלכם, לא להתעלם מהן.

 

צריך לאמץ את אחת השיטות הנהוגות בכתיבה אקדמית בכלל, ובתחום לימודי המזרח-התיכון בפרט, ולהשתמש בה בעקביות: בתעתיק משפות זרות לעברית, בכתיב בכל השפות בהם משתמשים (ר' כללים מפורטים אצל ש. שמיר), ברישום ביבליוגרפיה ובהפניות למראי-מקום בהערות שוליים. אם מספקים גם תאריכים הג'ריים וגם גרגוריאניים יש להשתמש בלוחות להמרת תאריכים.

יש להדפיס את העבודה ברווח כפול עם שוליים רחבים.

 

יש לערוך לפחות כמה הגהות - רצוי על הנייר ולא על המסך – ולבדוק  שוב ושוב שהמשפטים ברורים, שהטיעונים משכנעים, שהערות השוליים והרשימה הביבליוגרפית רשומים כהלכה, שאין שגיאות כתיב, תעתיק והדפסה, שהכותרות אחידות בצורתן, העמודים ממוספרים, וכו'...

 

 

שם משפחה+שם פרטי. שם הספר. מקום ההוצאה: שם ההוצאה, שנה.

דוג':

University Press, 1963.

- חיבור עם מספר מחברים [עד שלושה]: שם משפחה+שם פרטי ושם פרטי+שם משפחה...

....et al/ - מעל לשלושה מחברים: שם משפחה+שם פרטי ואחרים

- בהעדר פרט מידע יש להוסיף סימן שאלה בסוגרים מרובעים: [?]

- אם ברצוננו להביא חיבורים נוספים של אותו המחבר אין צורך לחזור על שמו ודי

בהוספת קו מקווקו [---].

- אם פרסם המחבר חיבור נוסף באותה השנה יש לציין אות לועזית ליד השנה בכדי

[b 1989] להבדיל בין החיבורים

* הערות אלה נכונות גם למקרים דלהלן:

 

שם הספר. מקום ,.ed/ שם פרטי+ שם משפחה. עורך in/ שם משפחה+שם פרטי. "כותרת המאמר," בתוך

ההוצאה: שם ההוצאה, שנה, ע"מ [או עמ' במקרה של מספר עמודים]+ מספרי עמודים.

דוג'

who Stayed Behind. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2004, pp. 1-3.

מאמר בכתב עת

שם משפחה+שם פרטי. "כותרת המאמר". כתב העת מס' הכרך (שנה), מספרי עמודים.

דוג'

Journal of Middle East Studies, 17 (1985), 175-209.

 

 

שם פרטי+ שם משפחה, שם הספר (מקום ההוצאה: שם ההוצאה בקיצור, שנה), כרך, ע"מ+מספרי

עמודים.

דוג'

University Press, 1963), pp.1-6.

* יש לציין פרטים מלאים רק בפעם הראשונה ולאחר מכן רק את שם משפחתו של המחבר ומספר

במקרה ששם המחבר חוזר על עצמו שנית באופן עוקב יש לציין .[Issawi, 1-6] העמודים אליהם מפנים

."ibid") "שם" (באנגלית

כך גם במקרים דלהלן.

 

שם פרטי+ שם משפחה, ,.ed/ שם הספר, עורך in/ שם פרטי +שם משפחה, "כותרת המאמר," בתוך

(מקום ההוצאה: שם ההוצאה, שנה), ע"מ [או עמ']+ מספרי עמודים.

דוג'

Return," in Coming Home?: Refugees, Migrants, and Those who Stayed Behind, Ed.,

Lynellyn D. Oxfeld (Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2004), pp. 1-3.

מאמר בכתב עת

שם פרטי +שם משפחה, "כותרת המאמר," כתב העת מס' הכרך (חודש שנה), מספרי עמודים.

דוג'

Journal of Middle East Studies 17 (1985), 175-209.

לפרטים נוספים אנא עיינו בקובץ: שמיר, שמעון. מדריך לכתיבה בנושאי המזרח התיכון ואפריקה. תל-

 

​