final.jpg
השפה היא הפשטה מורכבת מאין כמוה של מערך הסימנים שאנחנו תופסים ומתארים בעזרתו את העולם ומבטאים בו מחשבות ורגשות. בגלל תפקידה המרכזי בכל פעולת תקשורת אנושית, מחיזור ועד מסע בחירות, מהצטרפות לרשימת תפוצה ועד קניות בשוק, השפה היא גם מרכז עצבים תרבותי המרשת את כל זירות החברה. הוגים ומדענים עסקו בשפה ובמנגנוניה מאז ומעולם. התעניינותם נוגעת לא רק למורכבות של המערכת הלשונית עצמה אלא גם לגשרים שהיא בונה בין היבטים רחוקים ואף מנוגדים של החברה האנושית: בין הפְּנים (המחשבות והמושגים) לחוץ (עולם התופעות וההתרחשויות החברתיות); בין המכניקה הבסיסית של הפקת קולות ורישום סימני כתב לפסגות ההפשטה של המחשבה ושל התרבות; בין החדש והעדכני לישן והמסורתי.
 
כמו כל שפה העברית עשירה בדקויות וברבדים המיוחדים לה. חשבו למשל על ניסוחו התמציתי והיבש של החוק המקראי, על סגנונו הדשן והחידתי של ספר איוב, על שיחם התוסס והמפותל של מדרשי חז"ל ושל הדיונים התלמודיים, על כתיבתו הצלולה של רמב"ם ועל סיפוריו עתירי המשחק של עודד בורלא – ומנינו כאן רק מעט מן המעט ורק את הספרות היפה שבפרוזה, ועליה אפשר להוסיף את הגוונים המרובים של העברית המדוברת ושל השתקפותה בכתיבה, בעיקר באינטרנט (מרשתת). כל אלה הם פנים מפניה הרבים של העברית. גם קיומה של העברית בכתב במשך מאות שנים לצד שפות יהודיות, כגון הערבית־היהודית והיידיש, ושיבתה לחיים מלאים החל בסוף המאה התשע־עשרה הופכים אותה לעשירה וייחודית – כר פורה לשאלות מחקריות ותרבותיות.
המחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מבקשת להתעמק במכלול ההיבטים של העברית ובמקומה בקרב הלשונות שבסביבתה. אנחנו, אנשיה, מסורים להוראה ולמחקר ומקדישים להם זמן ומרץ בהתרגשות ובהנאה. אף על פי שכל אחד מאתנו מתמקד בהרכב אחר של תחומי לימוד, כולנו מתעניינים בהיבט האנושי של העברית ואחיותיה – בבני האדם הדוברים והכותבים ובגורמים הפסיכולוגיים, החברתיים, הגאוגרפיים והטכנולוגיים המניעים אותם.
שני מוקדים של הוראה ומחקר פועלים במחלקה.
 
    • מוקד אחד – היסטורי־פילולוגי – מכוון לטקסטים המרכיבים את הספרות העברית והיהודית ולמבנה הלשון (פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר, לקסיקון וסמנטיקה) על פי רובדי העברית ההיסטוריים: לשון המקרא על רקע הלשונות השמיות העתיקות; לשון חז"ל ולשון המגילות ומגוון ניבי העברית בתקופתן; לשון ימי הביניים לסוגותיה; והעברית בתקופה המודרנית: בימי ההשכלה, בימי התחייה ובימי המדינה.
    • מוקד אחר – בלשני וסוציו־בלשני – מכוון לתפקודה של העברית בהקשרים שונים, לקשרי שפה–חברה–תרבות–אידיאולוגיה ולמגעים בין העברית ללשונות הקרובות לה.
    בתוכנית לימודי התואר השני המחלקה מקיימת גם מסלול לעריכת לשון, שבו מודגשים היבטים מעשיים ועיוניים במלאכת עורכי הלשון ויועצי הלשון.
 
מחלקתנו הייתה למרכז עולמי לחקר העברית והארמית של מגילות מדבר יהודה, ללקסיקוגרפיה ופילולוגיה של לשון המקרא לאור הלשונות השמיות הקדומות ולמחקר ותיעוד של הערבית הבדווית בנגב. אנחנו גאים בהישגים של חברי הסגל שלנו בארץ ובעולם ומזמינים אתכם להצטרף אל קהילת התלמידים שלנו ולהתבונן אתנו מקרוב בעברית ובכל הקשור בה.