דלג לתוכן העמוד
הפקולטה למדעי
הרוח והחברה
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
הפקולטה למדעי הרוח והחברה
 
כללי מזכה (קרדיט)
 
על פי הקוד האתי של אוניברסיטת בן גוריון בנגב (פרק ד' סעיף 4), מחויבים חברי הסגל להקפיד על יושר במחקריהם, בדיווח עליהם, ובפרסומם. הקוד האתי מתייחס למגוון הונאות אקדמיות לרבות: זיוף מחקרים, דיווח חלקי או לא מדויק של ממצאי מחקרים, וגניבה ספרותית (פלאגיאריזם). בין היתר, קובע הקוד (פרק ו' סעיף 3) כי "חובת החוקר היא להעניק קרדיט הולם לכל האנשים שהשתתפו במחקר", מחד, וכי "חוקר לא יפרסם... בשמו עבודה שהתבצעה על ידי אדם אחר", ולא "יצהיר... על עצמו כמחבר-שותף של מחקר בו אין לו חלק אקדמי ענייני", מאידך. כמו-כן קובע הקוד כי "רק חוקרים שותפים למחקר עצמו יפרסמו מחקר משותף כמחברים-שותפים. שותפות למחקר כוללת כל תרומה רלוונטית לתוכנו של המחקר וממצאיו: העלאת היפותזה, הצעת שיטת מחקר, ביצוע המחקר על פי השיטה שננקטה, ניתוח הממצאים, וכתיבת המאמר."
כללי המזכה (קרדיט) שלהלן נועדו להבהיר חובות אלו ולפרט את ההיבטים השונים הכרוכים בהן.
יצוין, כי בדיסציפלינות המעטות, בהן יש קוד אתי כתוב, המכיל כללי מזכה, הכללים המחייבים הם כללי הדיסציפלינה.
 
מזכים פסולים מבחינה אתית
למזכה על פרסומים אקדמיים מגוון תגמולים חברתיים (כגון מוניטין ומעמד) וכלכליים (כגון קידום וקביעות). תגמולים אלה עלולים לפתות חוקרים לעבור עבירות אתיות בנוגע למזכה, לדוגמא:
1.      מזכה בגין סמכות – מקרים בהם מוסדות, או בעלי סמכות בתוך המוסד, מנצלים את מעמדם על מנת לקבל מזכה על פרסום מבלי שהיו מעורבים בעבודה הקשורה לתכני הפרסום. כך, למשל, עשויים בעלי מעבדות ו/או ראשי פרויקטים, לדרוש ששמם יופיע על כל פרסום שפותח במסגרת המעבדה או הפרויקט, מבלי שהייתה להם תרומה עניינית לתכני המחקר שביסוד הפרסום ולכתיבתו. מזכה כזה הוא בבחינת הונאה אקדמית, שכן המחבר-לכאורה יוצר בו מצג שווא של פעילות מחקרית שלא התקיימה בפועל.
2.      מזכה מתנה, אדיבות או כבוד – לא יופיע אדם כמחבר אלא אם כן תרם תרומה אקדמית עניינית למחקר ולכתיבה שביסוד הפרסום. מתן מזכה לעמיתים מכובדים או "מועילים" חברתית, אשר לא היו שותפים לעבודה, הוא בבחינת הונאה אקדמית שכן המחבר-לכאורה יוצר בו מצג שווא של פעילות מחקרית שלא התקיימה בפועל. כנ"ל לגבי עמיתים זוטרים או סטודנטים, שיש עניין לקדם את מעמדם. בשני המקרים, הן נותני המזכה והן מקבלי המזכה עוברים עבירה אתית.
3.      מזכה פוליטי – מזכה זה קשור לשני הסוגים הקודמים, ונובע מחשש שעמיתים חשובים או בעלי סמכות יכעסו, ייפגעו או יהיו מאוכזבים אם הם לא ייכללו ברשימת הכותבים, גם אם הם לא עשו את העבודה הרלוונטית.
4.      מזכה צללים (או מזכה חסר) – הונאה זו מטרידה במיוחד, שכן היא מתייחסת למקרה שבו מישהו שתרם בצורה משמעותית לפרסום אינו מופיע כמחבר שלא מרצונו (ועל כן מדובר בגניבה ספרותית), או שבסדר המחברים הוא מופיע במקום שאינו משקף את תרומתו האמיתית מרצונו או שלא מרצונו. המקרה השני עשוי לנבוע מרצונם של העמיתים המכובדים לחזק את מעמדם על חשבון מחבר הצללים. בשני המקרים, מדובר בנוהג פסול ובהונאה אקדמית.
 
הקריטריונים לקבלת מזכה על פרסום
1.      תרומה עניינית למחקר שביסוד הפרסום, באמצעות:
קונספטואליזציה ותכנון המחקר, או איסוף הנתונים, או עיבוד הנתונים וניתוח התוצאות, או כל תרומה משמעותית אחרת.
2.      תרומה עניינית לכתיבה של הפרסום, באמצעות:
כתיבת טיוטה של הפרסום או קריאה ביקורתית קפדנית של הטיוטה המוודאת תוכן אינטלקטואלי משמעותי.
3.      אישור סופי של הגרסה הנשלחת לפרסום, ושל הגרסה שתתפרסם בפועל.
על מנת להיכלל ברשימת המחברים, חייב אדם לעמוד בכל שלושת התנאים. יש לשים לב ששני התנאים הראשונים פותחים פתח למספר אלטרנטיבות של השתתפות לגיטימית במחקר ובכתיבה.
מימון מחקר, איסוף טכני גרידא של נתונים, פיקוח כללי על קבוצת המחקר, או מעמד בכיר ביחידה האדמיניסטרטיבית בה מתבצע המחקר, אינם מעניקים מעמד של מחבר ואינם מצדיקים מזכה. ניתן להשתמש בנוהג ה"תודות" (Acknowledgement), במסגרת הערת שוליים בפתח המאמר, על מנת לבטא הערכה למי שסייע למחקר, מימן אותו, או אפשר את התנהלותו מבחינה אדמיניסטרטיבית, אך לא עמד בכל שלושת התנאים המעניקים מזכה.
 
קביעת סדר הכותבים
בדיסציפלינות רבות, סדר הכותבים נקבע על פי מידת התרומה לפרסום. כך, הראשון ברשימת המחברים הוא זה שתרומתו המשמעותית ביותר, השני הוא זה שתרומתו שנייה בחשיבותה, וכן הלאה. נוהג זה נוצל במקרים רבים באופן לא אתי.
1.      את תהליך חלוקת העבודה וקביעת סדר הכותבים יש לקיים בשלב מוקדם ככל האפשר של הפרויקט.
2.      סדר הכותבים צריך לשקף את הסכמת הכותבים באשר להיקף התרומה של כל אחד מהכותבים למחקר ולכתיבה.
3.      ניתן להיעזר במחשבונים לחישוב התרומה היחסית (ראה: Winston, 1985, וכן:
http://www.apa.org/science/leadership/students/authorship-determination.pdf).
4.      שיקולים זרים, כגון מעמדם של הכותבים, תרומת הפרסום לקידומו של מי מהם או טובת הפרסום, לא יילקחו בחשבון בדיון על סדר הכותבים.
5.      כל הכותבים צריכים להסכים לסדר שנקבע.
6.      את חלוקת העבודה וסדר הכותבים רצוי לעגן בהסכם בכתב.
7.      כל שינוי בהרכב או בסדר הכותבים במהלך העבודה על הפרויקט דורש את הסכמת כל השותפים, ומחייב שינוי ההסכם.  
במספר דיסציפלינות, הכותב המשמעותי ביותר מופיע אחרון, וישנן גם דיסציפלינות, בהן סדר הכותבים נקבע בסדר אלפביתי ואז הכותב החשוב ביותר הוא זה שמופיע כ corresponding author (המחבר האחראי על התקשורת עם עורך כתב העת ועם קהל הקוראים). גם במקרים אלו, הכותב האחרון או האחראי צריך להיות זה שתרומתו לפרסום היא המשמעותית ביותר. יש למנות אותו מראש, והמינוי צריך להיות מוסכם על כל השותפים לפרסום. יש לפרט את העקרונות הנהוגים בקביעת סדר הכותבים בהערת שוליים בגוף המאמר.
 
פרסומים משותפים עם סטודנטים
בפרסומים משותפים עם סטודנטים יש לנקוט משנה זהירות, שכן לפרסומים אלו עשויות להיות השלכות הרות גורל על עתידם האקדמי של הסטודנטים, ויש חשש לניגוד עניינים בין מעמדו של המנחה כמחבר ומעמדו כאחראי על הדרכת הסטודנטים.
יש להבחין בין שני סוגי פרסומים:
1.      פרסומים המבוססים על עבודת תזה או דוקטורט של סטודנט –
חובת המנחה לעודד את תלמידי המחקר בהנחייתו, המעוניינים בכך, לכתוב פרסומים מדעיים שיתבססו על עבודת התזה או הדוקטורט שלהם. הנחיית הסטודנטים בכתיבה מסוג זה היא חלק בלתי נפרד מעבודת המנחה.
1.1 עבודת תזה או דוקטורט המבוססת על מחקר עצמאי -
עבודת המחקר היא קניינו הרוחני של הסטודנט, מכיוון שאם לא כן, הוא לא היה זכאי לתואר בגין עבודה זו. לפיכך בכל פרסום, המבוסס על המסמך הכתוב של עבודת תזה או דוקטורט, הסטודנט יופיע כמחבר יחיד או כמחבר ראשון.
יודגש, כי במקרה זה:
א.      על הסטודנט לתת את הסכמתו לפרסום בכתב. אם, מטעם כלשהו, הסטודנט לא מסכים לפרסום, אין לפרסם אותו.
ב.      הסטודנט צריך לקבל מזכה ומעמד של כותב ראשי גם אם, מטעם כלשהו, הוא אינו מעוניין לקחת חלק פעיל בהפיכת העבודה הכתובה לפרסום מדעי. בכל מקרה, עליו לאשר את הגרסה שתתפרסם.
מנחה העבודה יהיה זכאי להופיע כמחבר שני רק אם יש לו תרומה עניינית לתוכן הפרסום, שהיא מעבר לתרומתו לתלמיד כמנחה. תרומה עניינית זו חייבת לעמוד בקריטריונים שפורטו לעיל.
1.2 עבודת תזה או דוקטורט שהיא חלק מפרויקט מחקרי גדול יותר, שתוכנן ונוהל על ידי המנחה -
במקרים בהם הסטודנט אחראי על חלק ספציפי מתוך פרויקט גדול יותר, בהנהגתו של המנחה ו/או במימון קרן חיצונית, אין לסטודנט זכות לסרב לפרסום.
א. אם הפרסום מבוסס (כולו או רובו) על המסמך הכתוב של עבודת התזה או הדוקטורט, הסטודנט יופיע כמחבר יחיד או כמחבר ראשון.
ב. אם עבודת הסטודנט מהווה רק חלק קטן מפרסום גדול יותר, שמתבסס על ממצאים מחלקים נוספים של הפרויקט (ו/או על תזות נוספות), סדר הכותבים ישקף את הסכמת הכותבים באשר להיקף התרומה של כל אחד מהם למחקר ולכתיבה.
2.      פרסומים המבוססים על שיתוף פעולה עם סטודנטים –
סטודנטים רבים משמשים כעוזרי מחקר בפרויקטים שונים. התנסות זו מאפשרת להם לצבור ניסיון במחקר, וברוב המקרים מלווה גם בתגמול כספי. עוזר מחקר יהיה זכאי להופיע כמחבר של פרסום רק אם יש לו תרומה עניינית לפרסום או למחקר שביסודו על פי הקריטריונים לעיל. השתתפות טכנית בלבד באיסוף הנתונים או בעיבודם אינה מצדיקה קבלת מזכה על הפרסום.
חברי סגל, המעוניינים לקדם את הסטודנטים ולאפשר להם לצבור ניסיון נוסף ולבנות תיק פרסומים, יכולים (אך אינם חייבים) לשלב את עוזרי המחקר שלהם בכתיבה. חוקרים, המשלבים עוזרי מחקר בכתיבה, מחויבים לתת להם מזכה על פי הקריטריונים. סדר הכותבים ייקבע בהתאם לתרומה היחסית.
 
אי הסכמה על מזכה
במקרים של אי הסכמה בין שותפים על נושאים הקשורים למזכה (זכות לקבלת מזכה, עמידה בקריטריונים, סדר כותבים, וכד'), ניתן לפנות לבירור לוועדת האתיקה (או בשמה הפורמלי "וועדת הקוד האתי"), באמצעות פניה ליו"ר הועדה המכהן. הועדה מקבלת פניות מכל גורם רלוונטי, לרבות סטודנטים, אנשי סגל וגורמים מחוץ למוסד, וניתן לפנות אליה לבירור הכללים לפני פרסום כמו גם בתלונות לאחר פרסום.
 
יידוע ותוקף
1.      על ראשי יחידות אקדמיות מוטלת החובה ליידע את כל הנוגעים בדבר - חברי מחלקה, חוקרים עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים, עוזרי מחקר וכיו"ב -- לכללים אלה, עם תחילת תעסוקתם או מחקרם או תקופת לימודיהם הרלוונטית. עליהם גם לרענן את תפוצת יידוע זה בתחילת כל שנה אקדמית.
2.      בדיסציפלינות בהן יש קוד אתי כתוב, המכיל כללי מזכה, הקוד האתי הקובע במקרה של סתירה בין הכללים הוא הקוד הדיסציפלינארי. גם במקרים אלו, על ראשי היחידות האקדמיות מוטלת החובה ליידע את כל הנוגעים בדבר לכללים הדיסציפלינאריים עם תחילת תעסוקתם או מחקרם או תקופת לימודיהם הרלוונטית, ולרענן את תפוצת יידוע זה בתחילת כל שנה אקדמית. עליהם גם לעקוב אחר עדכונים בקוד הדיסציפלינארי, ליידע וליישם בהתאם.
 
למידע נוסף:
1.     La Follette, Marcel C. (1996). Stealing Into Print: Fraud, Plagiarism, and Misconduct in Scientific Publishing, University of California Press.
2.     The International Committee of Medical Journal Editors (ICMJE). (2010). Uniform Requirements for Manuscripts Submitted to Biomedical Journals: Ethical Considerations in the Conduct and Reporting of Research: Authorship and Contributorship.
4.     American Sociological Association. (2005). Ethical Standards.
5.     The International Committee of Medical Journal Editors (ICMJE). (2010). Uniform Requirements for Manuscripts Submitted to Biomedical Journals: Ethical Considerations in the Conduct and Reporting of Research: Overlapping Publications.
6.     Winston, Jr., R. B. (1985). A suggested procedure for determining order of authorship in research publications. Journal of Counseling and Development, 63, 515-518.