המועצה הירוקה ('קמפוס ירוק') של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתמיכת חברת 'אורמת טכנולוגיות', העניקה פרסים על עבודה משמעותית לתואר שני בתחום הסביבה והקיימות במסגרת טקס פרסי קמפוס ירוק ובמעמד נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי
מיזם קמפוס ירוק תומך כמדי שנה בפרויקטים מחקריים בתחום הסביבה והקיימות באמצעות הועדה למחקרים וכנסים בראשותה של פרופ' סיגל אברמוביץ' ומפרסם קול קורא לסטודנטים לתואר ראשון שני ושלישי מכלל הפקולטות להגיש מועמדות.
השנה, זכו בפרס כספי, שישה סטודנטים לתואר ראשון ושני על עבודותיהם בתחום הסביבה
מקבלי הפרסים על עבודות לתואר שני
במקום הראשון
שחר וואנו מהמחלקה לאדם במדבר- אדריכלות מדברית על עבודתו בנושא "צמצום האנרגיה האגורה ואנרגיית התפעול של בניינים ע"י שימוש בחומרי גלם צמחיים וחרסיות מקומיות" בהנחיית פרופ' דוד פרלמוטר, ד"ר ארז גל
שחר וואנו, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' ירון זיו
תקציר העבודה: העבודה עוסקת בצמצום אנרגיה בסביבה הבנויה ע"י פיתוח חומרי גלם בעלי אנרגיה אגורה נמוכה, ביצועים טרמיים מעולים ואפשרות לשימוש חוזר/מחזור של חומרי הבניה. כך, ניתן לחסוך בכלל האנרגיה המושקעת בכל שלבי מחזור החיים של הבניין ובעיקר באנרגיה האגורה בחומרי הבניין אשר מהווה כ10%- 40% מכלל האנרגיה שהבניין יצרוך בכל שלבי חייו (יצור, שימוש, סוף שימוש). במחקר הנערך בהנחייתם של פרופ' דוד פרלמוטר (לימודי סביבה) וד'ר ארז גל (הנדסת בניין), אנו מפתחים ובוחנים חומרים המבוססים על פסולת חקלאית (קליפות תפוזים) ופסולת תעשייתית ממחצבות(פסות מחצבה)
החומרים נבדקים בתערובות שונות עם חומרי מליטה שונים, בעיקר חרסית מקומית וסיד הידראולי. לבסוף, מחומרים הנבחרים, יבנו תאי ניסוי הזהים במידותיהם מחומרים שונים, בינהם חומרים קונבנציונליים נפוצים בתעשייה כגון: איטונג ובלוקים.
מניתוח מדידות הטמפ' והלחות מכל 12 התאים בצירוף חישוב אנרגטי מפורט לכימות האנרגיה האגורה בכל מבנה, נוכל לבצע ניתוח מחזור חיים , Life-cycle analysis, אשר ייצר השוואה רלוונטית לאלטרנטיבות לבנייה עם ביצועים טרמיים אשר יעמדו בתקן הישראלי לבנייה ירוקה ובנוסף בעלי עלות אנרגטית נמוכה במיוחד לייצור.
במקום השני
רעות יהב שפיצר מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואיכות מים על עבודתה בנושא "שימוש בפיחום הידרותרמי לטיפול בר-קיימא של שפכים ובוצות עתירות חומר אורגני" בהנחיית פרופ׳ עמית גרוס
פרופ' עמית גרוס, רעות יהב שפיצר, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' ירון זיו
תקציר העבודה: זהב מקקי.... פיחום הידרותרמי הינו המרה של פסולת אורגנית רטובה לחומר דמוי פחם (הידרוצ'אר) שמתבצעת בטמפ' של כ-200 מ"צ בתא לחץ ויכולה לשמש כטכנולוגית טיפול ברת קיימא החוסכת מים, אנרגיה וזיהום סביבתי. מטרת המחקר לאפיין את תוצרי הפיחום ההידרותרמי של שפכים שחורים (תערובת של צואה ושתן אנושי). נמצא כי תחולת האנרגיה של ההידרוצ'אר שהתקבל דומה לפחם וכן שהנוזל עשיר בנוטריאנטים ובעל פוטנציאל לשימוש כדשן. שיטה זו תוכל אולי להחליף את השירותים כפי שאנו מכירים אותם כיום ותאפשר שימוש בפסולת כמשאב לא מזהם.
במקום השלישי
חנן קרנץ מהתכנית לבריאות הציבור על עבודתו בנושא " הקשר בין זיהום אוויר חלקיקי והיארעות דום לב" בהנחיית ד"ר לנה נובק
חנן קרנץ, פרופ' רבקה כרמי, ופרופ' ירון זיו
תקציר העבודה: דום לב מחוץ לכותלי בית החולים (Out of Hospital Cardiac Arrest – OHCA) מוגדר כהפסקה של כל פעילות לבבית. הדבר יכול לנבוע מפתולוגיה קרדיו-וסקולרית, או מבעיה אחרת, אך לא על רקעטראומה.
זיהום אוויר חלקיקי נחקר ונמצא קשור להיארעות מחלות קרדיו-וסקולריות. כתוצאה משינויי האקלים בעולם, ישנן עדויות לעלייה בחשיפה לזיהום אוויר חלקיקי (Particulate Matter, PM) בשנים האחרונות. ישנה הנחה, שדום לב, במיוחד על רקע קרדיו-וסקולרי, גם הוא קשור לזיהום אוויר, אך אין הסכמה מוחלטת בקרב החוקרים בנושא הזה. ישנם מחקרים התומכים וישנם השוללים את הקשר שבין עלייה בזיהום אוויר לעליה בהיארעות דום לב.
מקבלי הפרסים על עבודות לתואר ראשון:
במקום הראשון
בית שם ליאור יפעת דיין, טל חן קדם, עדי ברטוב וענבל מכורש מהפקולטה לניהול על עבודתם בנושא " טיפול אקולוגי בשפכים באגני ניקוז בנגב (מיתר ועין גדי) תוך שימוש ויצור אנרגיה ירוקה" בהנחיית מר רפי גליק
בית שם
ליאור, דיין יפעת, רפי גליק, עדי ברטוב, פרופ' רבקה כרמי, ענבל מכורש ופרופ' ירון
זיו
תקציר העבודה: בחינת אלטרנטיבות לטיפול ושימוש בשפכים הזורמים לאגני הניקוז באזור מיתר ובקעת באר-שבע, וביניהן שימוש באנרגיה הידרואלקטרית ירוקה ואנרגיה שאובה, במטרה ולהקטין זיהומים סביבתיים ונזקים למי התהום הנגרמים על ידי מערכות ביוב הזורמות לאגן הניקוז. לבסוף בחירת האלטרנטיבה האידיאלית ובניית תכנית יישומית עבורה, אותה יבחנו גורמים שונים בעתיד. אנו מתרכזים בפרויקט העוסק בהצגת הנזקים והאפשרויות בשימוש במשאבי טבע בצורה היברידית למען הפיכתם ממטרד למשאב אנרגטי.
במקום השני
אראל ליאור מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה על עבודתה בנושא " Analysis of the Lachish River contamination using bioluminescent bacterial whole cell biosensors" בהנחיית פרופ' רוברט מרקס
אראל ליאור, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' ירון זיו
תקציר העבודה: ניטור מקרה זיהום בנחל לכיש באמצעות חיידקים מייצרי אור
נחל לכיש ניזוק במספר מקרי זיהום בעשור האחרון, וב-11.10.2017 אירע זיהום נוסף בו אלפי דגים מתים נצפו צפים בנחל. דגימות מים נלקחו מהנחל המזוהם ונותחו באמצעות ביוסנסור המבוסס על חיידקים מייצרי אור, וכן באמצעות שיטות כימיות נפוצות. החיידקים הנ"ל הונדסו גנטית כך שיוכלו לייצר אור בתגובה למזהמים שונים, בהתאם לריכוזם. חמישה זני חיידקים בעלי ספציפיות שונה נבדקו יחד עם דגימות מהנחל, והתוצאות שהתקבלו משתי השיטות נותחו והושוו. המידע מהחיידקים תאם את המידע שהתקבל מהשיטות הקונבנציונליות. תוצאות אלה מחזקות את אמינות החיידקים כדווחים סביבתיים, וכן תרמו לקביעת הסברה כי הזיהום נבע מזליגה של מי ביוב לתוך הנחל בזמן הגשמים, וכתוצאה מכך לעלייה בכמות החיידקים וירידה בכמות החמצן הזמינה במים.
יתר על כן, נלקחו דגימות אדמה מהנחל, וניטורן בוצע במערכת נוספת, המבוססת על קיבוע החיידקים על גבי סיבים אופטיים. מערכת זו נמצאה כיעילה בניטור רעילות של דגימות אדמה.
במקום השלישי
רחמנוב דינה מהמחלקה להנדסה כימית על עבודתה בנושא " פיתוח מצעים קטליטיים לפירוק מים באמצעות שילוב של זרזים ממשפחת הפורפרינים בציפויים אלקטרוכימיים של גרפן" בהנחיית פרופ' אלי קורין
פרופ' אלי קורין, רחמנוב דינה, פרופ' רבקה כרמי ופרופ' ירון זיו
תקציר העבודה: מטרת הפרויקט הייתה לשפר את התכונות הקטליטיות של החלק האנודי בתהליך האלקטרוליזה של המים. אלקטרוליזה היא אחת השיטות החדשות המתפתחות היום ליצירת חמצן ומימן. מימן נחשב כנשא אנרגיה מובטח שבעתיד אמור לצמצם את השימוש בדלקים מחצביים ולהפחית פליטה של גזי חממה מזהמים. מהתוצאות שהתקבלו עבור אלקטרודה המצופה במערכת גרפן-פורפרין שפותחה במהלך הפרויקט, היה ניתן לראות עליה משמעותית בזרם (פי 10) ופליטה כפולה בכמות החמצן הנפלטת בתהליך של חמצון מים לעומת אלקטרודה פחמנית ללא הציפוי. התוצאות מעודדות אלו מהוות בסיס חשוב ועידוד להעמקת החקר בשיפור יעילות תהליך האלקטרוכימי לפיצול מים.
