בשבועיים הקרובים אמור המוסד לתקינה חשבונאית להכריע האם יש שוק עמוק בישראל או לא. מה זה שוק עמוק? איך זה קשור לפנסיות שלנו? ולמה ההחלטה בעניין תכריע אם חברת החשמל תאלץ להשיב לקופת המדינה 4 מיליארד שקל? כל זאת בדיון המצולם עם רו"ח שלומי שוב וד"ר חיים קידר-לוי מאונ' בן גוריון
אם יוחלט ששוק האג"ח הקונצרני הישראלי הוא אכן שוק עמוק - כלומר שוק נזיל שמתקיים בו מסחר ער והמחירים בו משקפים נכונה את הערך הכלכלי של האג"ח - הדבר עשוי לגרום לגידול משמעותי בהון העצמי של חלק מהחברות הבורסאיות. הסיבה לכך היא שריבית ההיוון שלפיה מחשבות החברות את התחייבויותיהן לפנסיה עבור העובדים תעלה, ולכן ההתחייבות הכוללת שלהן לפנסיה תפחת. בחברת חשמל ההתחייבויות לעובדים עשויות לקטון בכ–4 מיליארד שקל ובבנק לאומי בכ-2 מיליארד שקל.
Article video סססססembed code
בישראל נדרשות כיום החברות על פי תקני החשבונאות המקובלים (IFRS) להוון לערך נוכחי את ההתחייבויות העתידיות ארוכות הטווח לעובדים, כלומר, את ההתחייבויות הפנסיוניות שלהן וכן את פיצויי הפרישה. התקן (IAS 19) קובע כי ריבית ההיוון תיקבע לפי התשואה לפדיון בטווחים השונים שבהם נסחרות אג"ח קונצרניות בדירוג AA. התקן מסייג וקובע שחברה תוכל שלא לבצע היוון לפי ריבית כזו אם הוכח כי במדינה לא מתקיים שוק עמוק של אג"ח קונצרניות באיכות גבוהה. במקרה כזה ריבית ההיוון תהיה הריבית של אג"ח ממשלתיות בטווח המתאים.
להחלטה הזאת משמעות רבה משום שהריבית הממשלתית נמוכה במידה ניכרת מהריביות של אג"ח קונצרניות - וככל שריבית ההיוון גבוהה יותר ההתחייבויות לפנסיה קטנות, והחברות יכולות לפנות עתודות כספיות שהן שומרות למען מטרות אחרות.
הדיון בישראל בשאלת קיומו או היעדרו של שוק עמוק של אג"ח קונצרניות החל ב-2007 ועכשיו סוף סוף הוא עשוי להגיע לסופו.
