:חוק וצבעחצית מבני העדה האתיופית סבורים ששוטרים נטפלים אליהם בלי סיבה
מחקר באוניברסיטת בן-גוריון מגלה כי שליש מבני העדה איבדו את אמונם במשטרה. אולי זה קשור לעובדה שכשליש מהקטינים בכלא הם אתיופים
· יניב קובוביץ' הארץ
· 15.06.2014
אם אתם אתיופים יש לכם סיכוי גדול יותר להיעצר על ידי המשטרה סתם, בלי סיבה. אם אתם אתיופים סביר להניח שאתם לא חושבים שהמשטרה מעניקה לכם ביטחון, להפך. אם אתם אתיופים קרוב לוודאי שלא תופתעו אם ינהגו בכם בחוסר הגינות, ולא תצפו להסבר מהשוטרים. לפי מחקר חדש, המשטרה מקבלת הערכה נמוכה ביותר בקרב יוצאי אתיופיה.
אפשר לטעון שהכל בראש שלהם, שרק נדמה להם שהם על הכוונת יותר מאחרים בשל צבע עורם. אבל גם אם יש גרעין של אמת בטענה, תחושותיהם יכולות לקבל חיזוק מהעובדה שיותר מ–20% — לפי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה 30% — מהקטינים המרצים עונש מאסר בכלא הם אתיופים, אף כי שיעורם באוכלוסייה הוא כ–1.6% בלבד.
החוקרים, פרופ' גיא בן פורת וד"ר פני יובל מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבור בפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן-גוריון, עשו בחינה השוואתית של מידת האמון במשטרה בקרב 2,162 משתתפים מכמה קבוצות: חרדים, ערבים אזרחי ישראל, עולים מאתיופיה, עולים מחבר המדינות, וקבוצת ביקורת של ישראלים ותיקים יהודים. בתוצאות לא התייחסו החוקרים ליוצאי חבר המדינות מפני שלא נמצא הבדל משמעותי בין עמדותיהם לאלו של הישראלים הוותיקים.
המחקר, שנעשה בשלהי 2013, התבסס על שאלון עמדות מפורט שבו 76 שאלות. בין השאר נשאלו הנחקרים אם יש להם אמון מלא במשטרה, עד כמה הם מרגישים שהמשטרה מעניקה להם ביטחון, אם לדעתם המשטרה נוהגת באזרחים בצורה הוגנת, ובאיזו תדירות להערכתם שוטרים עוצרים או מעכבים אנשים בסביבתם ללא סיבה מוצדקת.
ממצאי המחקר מעלים שהמשטרה לא נהנית מאמון רב: ליותר משליש מבני העדה האתיופית בארץ אין אמון במשטרה, וכן לשיעור דומה מאזרחי המדינה הערבים. מקרב החרדים, ל–40% אין אמון במשטרה ואפילו בקרב הציבור הישראלי (קבוצת הביקורת) לרבע מהציבור אין אמון במשטרה.
ובכל זאת, בעדה האתיופית תחושות האפליה והחשדנות חזקות יותר. 26.7% מהנשאלים האתיופים משוכנעים שהיחס שיקבלו במשטרה יהיה גרוע מזה שניתן לאחרים, כלומר שהם יופלו לרעה, ורק 5% סבורים שיזכו ביחס טוב יותר. אפילו בקרב הערבים רק 13.1% חושבים שיקבלו יחס גרוע יותר (אך פחות מ–5% מצפים ליחס טוב יותר), ובקרב החרדים המצב דומה. באוכלוסייה הכללית רק 5.3% סבורים כי ייתקלו באפליה מצד המשטרה.
על כן לא מפתיע לגלות שיותר מ–40% מהאתיופים סבורים שלעתים קרובות מאוד המשטרה עוצרת בסביבתם אנשים ללא סיבה מוצדקת, לעומת כ–20% מקרב הערבים וכ–16% מהחרדים. הנתון באוכלוסייה הכללית — קצת יותר מ–17% — מלמד שאולי המשטרה משלמת מחיר על כמה ממהלכיה בפיזור הפגנות.
על רקע זה גם אפשר להבין את ההערכה של יותר ממחצית מהנשאלים האתיופים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ביישוביהם הרבה יותר מהנדרש, וכן, שהיא לא תטרח להסביר להם את מהלכיה והחלטותיה. בעניין הזה האתיופים צנועים: בקרב החרדים יותר מ–60% אמרו שהמשטרה לא מספקת הסברים וכן כ–46% מהאוכלוסייה הכללית.
שיטור יתר משמעו טיפול לא הוגן במיעוטים, המתבטא בשימוש מוגזם בכוח או ביחס מפלה, בין היתר במעצרים וחיפושים לא פרופורציונליים. שיטור יתר הוא לעתים חלק מתרבות ארגונית של המשטרה, שיש בה עמדות גזעניות ואפליה מובנית כלפי מיעוטים שקל לסמנם כסכנה לציבור.
האתיופים, כך עולה מהמחקר, בדומה למיעוטים האחרים שנבדקו, סובלים מסטיגמות שליליות. הם סבורים, יותר מכל שאר הקבוצות, שהמשטרה אינה נוהגת בהם בהגינות, שהיו מקבלים יחס רע יותר בהשוואה לאחרים אילו התלוננו על פשע שבוצע נגדם, ושאנשים בסביבתם נעצרים ללא סיבה, כלומר שהמשטרה מטפלת בפשיעה הרבה יותר מהנדרש.
החוקרים גם קיימו דיונים בקבוצות מיקוד. בקבוצה של האתיופים אמר אחד המשתתפים כי "אם מישהו פרנג'י (לבן) מקבל דו"ח, אמא שלו באה לתחנת משטרה... היא הופכת את כל העולם... אמא שלי לא תלך לתחנת משטרה ותגיד הבן שלי קיבל דו"ח ככה וככה ואז אולי יבטלו את הדו"ח". אחר אמר: "נגיד, אני אבוא לאיזה צעיר שאני יודע שהוא לא יודע את הזכויות שלו וגם אם ההורים שלו יבואו, אני יודע שההורים שלו לא נמצאים פה מספיק כדי להכיר את הדברים האלו אז מנצלים גם את החולשות שלנו... את הכוח שלהם הם מנצלים מולנו, בגלל זה אני נראה להם יותר רע. הם יודעים על מי לבוא ועל מי לא לבוא. ככה זה שוטר פה, ככה פועל מוח של שוטר, על מי לבוא ועל מי לא לבוא". רבים בקבוצה הביעו דעות דומות.
לא בטוח שהכל בראש שלהם. לא מזמן פורסם כי 20% מקרב האתיופים שמשרתים בצה"ל מרצים עונשי מאסר בכלא הצבאי במהלך שירותם. כעת מתברר גם כי יותר מ–20% מהאסירים בכלא אופק, הכלא היחיד לקטינים בישראל, הם נערים מהעדה האתיופית. רובם נשרו מבתי הספר ולרוב הם מרצים עונשי מאסר על אלימות, סמים ועבירות רכוש. הנתון הזה הוא הערכה של שב"ס, שאינו מספק פילוח לפי מוצא.
לדברי זיווה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, לפי בדיקה של האגודה בשנה שעברה היה שיעורם של הקטינים האתיופים בכלא אופק גדול הרבה יותר והגיע ל–30%. זאת, בשעה ששיעורם בקרב בני גילם בארץ הוא 3%. מקונן אומרת שהמשטרה מתייחסת ליוצאי אתיופיה כאל קבוצה מסוכנת אבל כזו שקל לתפוס אותה. "אני מכירה הרבה מאוד סיפורים של בני נוער רגילים, שאם הם נתפסים בלי תעודת זהות מיד יעכבו אותם. המשטרה סימנה אותם. בכנס של המשרד לביטחון פנים הגדירו אותם כחשודים מיידיים".
לדבריה, בני נוער אתיופים בראשון לציון אמרו שהמשטרה מתנפלת עליהם בצורה כזו, שחלק מהם מתאמנים כדי לעמוד מול השוטרים. "החיפוש אחריהם אובססיבי", אומרת מקונן דגו. "המשטרה יודעת שזו אוכלוסייה שלא תגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים. מתי עצרו בפעם האחרונה ילד ברמת אביב ג' מפני שלא היתה לו תעודת זהות? לאתיופים זה דבר יום־יומי. העובדה שיש שוטרים אתיופים לא משנה דבר. הם בעלי מוטיבציה להצליח בתוך הארגון, ולכן הם מוכנים לקבל את האלימות כלפי בני הנוער יוצאי אתיופיה. ילד אתיופי שילך עם סמרטפון מיד ישאל אותו שוטר ברחוב אם הוא יכול להציג קבלה. כך גם עם נעלי נייק ובגדי מותגים. זו גזענות, אין דרך אחרת לראות את זה"
כמה דברים עולים מהנתונים: האחד הוא שגם בקרב האוכלוסייה הכללית המשטרה לא זוכה לאמון רב. 37% חשים שהמשטרה לא מעניקה ביטחון (לעומת 30.5% שחשים בטוחים). גם שיעורם של אלה שחושבים שהמשטרה נוהגת בהגינות באוכלוסייה הכללית לא גבוה בהרבה מזה של אלה שחושבים שהיא נוהגת בחוסר הגינות.
הדבר השני הוא שבתחום התקשורת עם הציבור מקבלת המשטרה את הציון הגבוה ביותר מהציבור הערבי. פחות משליש מהם אמרו שהשוטרים לא מסבירים את החלטותיהם, לעומת יותר מ–60% מקרב החרדים ו–46% באוכלוסייה הכללית. ייתכן שזוהי תוצאה של מאמצי המשטרה להידברות עם הערבים, לנוכח הביקורת שספגה אחרי אירועי אוקטובר 2000. בכל מקרה זה מראה שכשהם רוצים הם יכולים.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "מבלי להתייחס לנתוני המחקר, המשטרה אוכפת חוק משיקולים עניינים ומקצועיים וללא כל קשר למוצא החשודים". עוד נמסר כי "בית המשפט מפקח על פעילות המשטרה ומכריע בבקשות להארכת מעצר ולכליאת חשודים. הטענה כי שיקול הדעת של גורמי אכיפת חוק מושפע מזהות אתנית מגזרית, מופרכת".
