דלג לתוכן העמוד
בית ספר לרוקחות -
הפקולטה למדעי הבריאות
הירשמו ללימודים להרשמה
 
​התאמת נתוני ההוצאה הלאומית לבריאות להתפלגות הגילאים השונה בארצות ה- OECD
חוקרים: פרופ' לאה אחדות, פרופ' גבי בן נון
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי נע במדינות ה -OECD בין כ- 6% (טורקיה) ל 18% (ארה"ב). אחוז בני ה- 65+ מסה"כ האוכלוסייה במדינות אלה נע בין 6% (מקסיקו) ל 23% (יפן). מטרת המחקר היא לייצר סרגל השוואתי טוב יותר של אפיון כלל ההוצאה הלאומית לבריאות לפי גיל ובכך לאפשר ביצוע השוואות בינלאומיות של ההוצאה הלאומית לבריאות בנטרול ההבדלים בהתפלגות הגיל השונות שבין מדינה למדינה.
 
מה הערך של שנת חיים מתוקננת לאיכות חיים (QALY) בחולי סרטן בישראל ?
חוקרים: פרופ' דן גרינברג, ד"ר אריאל המרמן, פרופ' עדי שני, פרופ' פיטר ניומן
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
המחקר מעריך את עמדות האונקולוגים ורופאי המשפחה בישראל בקשר למימון ציבורי של טיפולים בסרטן ואי-ספיקת לב ואת הערך של שנת חיים מתוקננת איכות (QALY) במחלות אלה, העדפות הציבור בישראל ואת הנכונות לשלם עבור טיפולים לסרטן ולאי-ספיקת לב.
 
הקשר בין תשישות רגשית ועומס סובייקטיבי של הרופא הראשוני לבין עלויות הטיפול בחולה
חוקרים: פרופ' תלמה קושניר, ד"ר יעקב בכנר, פרופ' דן גרינברג, ד"ר איציק אבנד, ד"ר יונתן ארבל
במימון מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות
 
המחקר מעריך את מידת והתשישות הרגשית והעומס במדגם של רופאים ראשוניים בקהילה המועסקים במכבי שירותי בריאות ובוחן את הקשר בין התשישות הרגשית והעומס לבין עלויות הטיפול בחולה.
 
האם התאמת גובה ההשתתפות העצמית עבור תרופות לערך הטיפול יכולה לשמש ככלי עזר לשיפור תוצאי הבריאות וריסון עלויות הטיפול הרפואי?
חוקרים: פרופ' דן גרינברג, ד"ר נעה טריקי, ד"ר גבי חודיק, ד"ר צחית סימון-תובל
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
מדיניות של השתתפות עצמית מבוססת-ראיות גורסת שיש לקשור את גובה ההשתתפות העצמית לערך הטיפול הרפואי הנמדד על-ידי התועלת הקלינית ולא לעלותו. הגישה עשויה לשפר את ההיענות לטיפול ואת תוצאיו ועשויה להביא לחסכון בעלויות למבטח. המחקר בוחן את שיעור אי-ההיצמדות לטיפול תרופתי במספר מחלות כרוניות והשפעתה על תוצאי הטיפול ועלויות למבטח ואת ההשלכות האפשריות של השתתפות עצמית מבוססת-ראיות.
 
בחינת עלות-מועילות של החלופות הטיפוליות השונות בחולי שבץ מוחי בישראל
חוקרים: ד"ר רחלי דנקנר, פרופ' דן גרינברג, פרופ' רן בליצר, ד"ר גרי גינסברג, פרופ' דוד טנה
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
מידי שנה לוקים בישראל כ- 15,000 חולים בשבץ מוחי, מרביתם בשבץ איסכמי. לשבץ מוחי יש השלכות קליניות וכלכליות משמעותיות לחולה, משפחתו, מערכת הבריאות והחברה בכלל. טיפול תרומבוליטי באמצעות rt-PA וצינתור אנדווסקולרי עשויים לשפר משמעותית את תוצאי הטיפול ונמצאו בעולם בעלי יחס עלות-מועילות מצוין עבור כל QALY, במיוחד תודות לקיצור משך השיקום הנדרש לעומת הטיפול השמרני שהיה נהוג עד לאחרונה. מטרת המחקר לבצע הערכה כלכלית עדכנית של חלופות הטיפול בחולי שבץ איסכמי בישראל ולהמליץ על הטיפולים שייתנו את התמורה הטובה ביותר עבור הכסף.

חשיפת עובדים בחקלאות לחומרי הדברה
חוקרים: פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר אשר פרדו, ד"ר קרן דופלט, ד"ר טל חיימוף, ד"ר תמר ברמן
במימון משרד התמ"ת
 
המחקר מעריך את החשיפה לחומרי הדברה בקרב עובדים בחקלאות, תוך השוואה בין עובדים ישראלים למהגרי עבודה. לאחר הערכת חשיפה תתבצע פעולת התערבות תוך הערכה של יעילותה.
 
קביעת מדיניות בריאות וסביבה בתנאי אי ודאות מדעית: המקרה של קרינה לא מייננת
חוקרים: פרופ' אורן פרז, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר עדי אייל, ד"ר רונן הראובני
במימון הקרן לבריאות וסביבה
 
המחקר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות ברגולציה של טלפונים סלולריים, תוך בחינה של הקשר שבין תפיסת סיכון ושילוב עקרון הזהירות המונעת בתהליכי קבלת החלטות.
 
צמצום פערים בבריאות בפריפריה (גיאוגרפית וחברתית): כיצד מתמודדים בתי הספר לרפואה בישראל עם אתגר זה?
חוקרים: פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר קרן דופלט, ד"ר יעקב בכנר, ד"ר יעקב אורקין
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
על פי מחקרים שונים והמלצות של ארגוני בריאות בעולם אחד הנדבכים החשובים בהתמודדות עם פערים בבריאות מתבסס על החינוך הרפואי, לכן חשוב לבדוק ולהשוות את השפעתם של בתי הספר לרפואה בארץ על צמצום פערים בבריאות. מחקר זה בוחן את מקום החינוך לרפואה חברתית וקהילתית הדומיננטית בתוכניות הלימודים של בבתיה"ס בארץ.
 
התפתחות התפיסות וההסברים אודות אי-שוויון בבריאות במערכת הבריאות הישראלית
חוקרים: פרופ' דני פילק, פרופ' נדב דוידוביץ'
 
תוכניות בריאות שונות, החל מאלה של ה- WHO, דרך תוכניות אזוריות וכלה בלאומיות, כוללות כיום יעד של צמצום פערים בבריאות. בספרות המחקרית קיימות גישות הסבריות שונות לפערים: ההסבר הביו-רפואי, ההתנהגותי, הפסיכו-סוציאלי, המטריאלי והאקו-חברתי. לתפיסות אלה משמעויות תיאורטיות וגם ממשיות למחקר בנושא פערים, לעיצוב של מדיניות ותוכניות פעולה ולהצלחה או כישלון שלהן. מחקר זה מנתח את ההתפתחות, המגמות והשינויים בשיח על פערים בבריאות בישראל בקרב שחקני בריאות מרכזיים ובוחן מהן הגישות הדומיננטיות לניתוח ולהסבר של תופעת הפערים בבריאות בישראל, הקף ומאפייני הפערים.
 
השלכות שביתת הרופאים בשנת 2011 על כוונות עזיבה ועזיבה בפועל של רופאים את מערכת הבריאות בישראל: מחקר מעקב
חוקרים: ד"ר דינה ון דייק, פרופ' תלמה קושניר, פרופ' גבי בן נון
 
המחקר הנו מחקר המשך למחקר שסקר רופאים צעירים בוגרי הפקולטות בישראל בנושאים של שביעות רצון וכוונות עזיבה של המקצוע (במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות בישראל). במחקר הנוכחי אנו מתכוונים להמשיך ולבדוק האם חלו שינויים בעמדות הרופאים ובהיקף עזיבת העיסוק בתקופה שלאחר שביתת הרופאים של קיץ 2011 .
 
הקשר בין מוקד ויסות עצמי לבין היענות לטיפול בקרב חולי סוכרת
חוקרים: רינת אברהם, ד"ר דינה ון-דייק, ד"ר צחית סימון תובל
 
המחקר עוסק בהשפעה של מוטיבציית קידום לעומת מוטיבציית מניעה על היענות לטיפול של חולי סוכרת. תוצאות ראשוניות מראות כי חולי סוכרת שמאופיינים במוטיבציית קידום (לעומת מניעה) הנם בעלי היענות גבוהה יותר לטיפול. אנו מתכוונים להרחיב את המחקר הקיים באמצעות בדיקת חולי סוכרת גם בקהילה וגם בבית-חולים, הוספת משתני רקע שונים, ומדידת רמת ההיענות באמצעות מדדים קליניים בנוסף על מדדי דיווח-עצמי.
 
האם מוטיבציית קידום ממתנת את הקשר שבין אירועי חיים מלחיצים לרווחה אישית Well-Being
חוקרים: ד"ר דינה ון-דייק, פרופ' טורי היגינס (אוניברסיטת קולומביה)
 
המחקר בודק האם הקשר השלילי שבין אירועי חיים מלחיצים ומאיימים (מחלה, מצבי משבר, מלחמה), יתמתן במקרה של מוטיבציית קידום. תוצאות ראשוניות מראות כי בקרב אנשים בעלי מוטיבציית קידום גבוהה – אירועי חיים מלחיצים לא הובילו לירידה ב- well-being.
 
הקצאת משאבים למשימות מתחרות: מוקד הויסות (קידום לעומת מניעה) כמסגרת תיאורטית
חוקרים: מיכל שודל, ד"ר דינה ון-דייק
 
המחקר בודק כיצד אנשים מחליטים כמה משאבים (זמן, כסף, מאמץ) הם יקדישו למשימות שונות המתחרות על משאביהם. למשל, כמה כסף יקדיש אדם לטיפוח תחביבים לעומת למילוי חובות. אנו בודקים האם מיקוד האדם במוטיבציית קידום או במוטיבציית מניעה ישפיע על החלטות אלו, וכיצד.
 
מה אנו מעדיפים לקבל - משוב חיובי או משוב שלילי - ואלו משניהם אפקטיבי יותר?
חוקרים: הדס שושני, ד"ר דינה ון-דייק
 
הספרות בנושא של משוב (פידבק) חלוקה בנוגע לאיזה סוג משוב אנשים מעדיפים לקבל. מצד אחד נטען כי אנשים מעדיפים משוב חיובי המחזק את הדימוי העצמי שלהם, ומצד שני נטען כי אנשים מעדיפים לקבל משוב אמיתי על ביצועיהם כך שיהלום את התחושות שלהם לגבי הביצועים האקטואליים שלהם. המחקר הנוכחי הנו חלק מהניסיון לפתור דילמה זו ובנוסף לבדוק האם משוב שהולם את התחושה העצמית של האדם – יהיה גם אפקטיבי יותר?
 
העדפות בנוגע לזמן ולסיכון, תפישות החולה והיענות לטיפול רפואי כרוני בקרב מיעוטים אתניים
חוקרים: ד"ר צחית סימון-תובל, פרופ' עמיר שמואלי, ד"ר אילנה הרמן-בהם
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
סיבוכי מחלת הסוכרת שכיחים יותר בקרב מיעוטים אתניים. למיעוט אתני תפישות תרבותיות משותפות אשר עשויות להשפיע על ההחלטה להיענות להמלצות רפואיות. מטרת המחקר היא לבחון האם קיימת שונות בהיענות חולי סוכרת לטיפול בקרב קבוצות אתניות שונות, ולבחון האם שונות זו נובעת משיעור העדפת הזמן, היחס לסיכון ועמדות החולים כלפי המחלה, הטיפול בה והצוות הרפואי. תוצאות המחקר עשויות להדגיש את הצורך לספק טיפול רפואי מותאם לצרכים התרבותיים השונים במאמץ לנהל את מחלת הסוכרת. כמו כן, תוצאותיו יסייעו לצוות הרפואי לזהות מראש חולים המועדים להיענות נמוכה ולבנות עבורם תוכניות ייעודיות.
 
השפעת הכללת טיפול ב -Tiotropium בסל הבריאות הממלכתי על צריכת משאבי בריאות בקרב חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית
חוקרים: ד"ר נמרוד מימון, ד"ר צחית סימון-תובל, פרופ' דב היימר, ד"ר ויקטור נובק
במימון מכון המחקר של שירותי בריאות כללית
 
מחלת ריאות חסימתית כרונית, COPD, מוגדרת כמצב המאופיין בהגבלה בכניסת אוויר בעלת הפיכות חלקית בלבד. מחקרים קודמים בעולם הראו כי שימוש בספיריבה (Tiotropium) מוריד את הסיכון להתלקחות COPD, מאט את קצב הירידה ב- FEV1, משפר את איכות החיים ומפחית את האשפוזים והתמותה. על כן ניתן לצפות שהכללת התרופה בסל הבריאות בשנת 2008 תוביל לירידה משמעותית בכמות האשפוזים בקרב חולי ה-COPD. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת השימוש בספיריבה על צריכת שירותי הבריאות בקרב חולי COPD.
 
כיצד ניתן לשפר את ההיענות לבדיקות סקר?
חוקרים: ד"ר לאה הגואל, פרופ' גדי רנרט, ד"ר פאולה פדר-בוביס
 
המחקר בוחן את תפיסות קבוצות אוכלוסיה בסיכון ממוצע בקשר למחסומים וגורמים-מאפשרים מימוש ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. נבדקת ההולמות של דרכי עידוד ביצוע בדיקות אלו, תפיסת ספקי הבריאות המציעים את הבדיקות ותפיסת בדיקות הסקר עצמן.
 
רפואה מתגוננת בישראל: נקודת מבטם של רופאים ונציגי חולים
חוקרים: ד"ר פאולה פדר-בוביס, ד"ר אלעד אשר ופרופ' חיים ראובני
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
המחקר משווה את עמדותיהם ותפיסתם של רופאים ומשתמשי (users) מערכת הבריאות לגבי האפיונים והתנאים המדרבנים את התפתחותה של "רפואה מתגוננת" בישראל. כמו כן, המחקר מנסה לברר השלכות ותוצאות ביצוע רפואה מתגוננת מנקודות מבט החולים והרופאים, ולהציע פתרונות אפשריים למזעור תופעת רפואה המתגוננת מנקודת מבטם.
 
חסמים לנגישות לשירותי בריאות בקרב חרשים
חוקרות: ד"ר לימור אהרונסון-דניאל וד"ר פאולה פדר-בוביס
במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות
 
חירשות היא מוגבלות הכוללת קושי ביכולת לתקשר עם הזולת ולהבין אותו, ובכך יוצרת חסמים לקבלת ולהעברת מידע, שהם מרכיבים חיוניים בקשר בין מטפל למטופל במערכת הבריאות. המחקר מבקש למפות את דרכי ותדירות הקשר בין חרשים לבין מערכת הבריאות, לאתר חסמים לטיפול בחרשים בשגרה ובחירום ולהציע פתרונות אפשריים להסרת חסמים ולהנגשת שירותי בריאות לחרשים.
 
מדיניות חיסון נגד שפעת
חוקרים: פרופ' יוסי פליסקין, ד"ר דן ימין, פרופ' אריה גביוס, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' רן בליצר
במימון המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
 
תהליך קבלות החלטות של רופאים במחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד)
חוקרים: פרופ' יוסי פליסקין, פרופ' דוד לייזר, ד"ר שלומי קודש, גב' תמר אהרוני
במימון הקרן הלאומית למדע (ISF)
 
שימוש בשיטות של ניהול ממוקד לשיפור ביצועים במחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד)
חוקרים: פרופ' יוסי פליסקין, ד"ר דגן שוורץ, פרופ' אבישי גולדברג, פרופ' בועז רונן
במימון המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
 
הערכת התאמת מערכת הרשומה הרפואית הממוחשבת למפגש הרפואי במרפאה הראשונית באמצעות בחינת השפעתה על התקשורת בין הרופא והמטופל
חוקרים: פרופ' יוסי פליסקין, ד"ר ציפי הארט, פרופ' שמואל רייס, ד"ר איריס ריכב, גב' שירה עסיס-חסיד
 
מימוש הפנייה לחוות דעת רפואית שנייה בקרב האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל
חוקרים: פרופ' יוסי פליסקין, ד"ר גבע גרינפילד, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' רן בליצר, גב' ליאורה שמואלי
במימון המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

ההוצאה הפרטית לשירותי רפואה בישראל - השפעתה על העוני, התפלגות הכנסות והוצאה קטסטרופאלית
חוקרים: פרופ' דב צ'רניחובסקי, ד"ר גיא נבון
במימון המוסד לביטוח לאומי ובנק ישראל
 
ברקע המחקר העלייה בחלקו של המימון הפרטי של שירותי הרפואה בישראל לכדי 40 אחוזים מסך הוצאות המערכת בשנת 2010 . אחוז זה הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות מפותחות המעניקות ביטוח בריאות אוניברסאלי. המחקר מאיר גם על תפקוד מערכת הבריאותבהיבט של משקי הביתבאמצעות בחינה של הוצאה פרטית לטיפולים מקבילים לאלה שהם בזכאות ציבורית.
 
ניתוח הוצאה הפרטית לשירותי רפואה בישראל כאמצעי לשיפור מדיניות במערכת הבריאות
חוקר: פרופ' דב צ'רניחובסקי
במימון הבנק העולמי
 
המחקר נודע להציג מערכת אנאליטית לבדיקת ההוצאה הפרטית של משקי הבית על שירותי כמכשיר להכוונת מדיניות ציבורית. בבסיס המחקר בחינת התפלגות ההוצאה באוכלוסייה לפי מרכיבים הוצאה עם דגש על הוצאה הכרחית כגון השתתפויות ועל הוצאה לטיפולים שהם בזכאות ציבורית
 
מימון וארגון הטיפול הממושך בישראל - אופציות למדיניות
חוקרים: פרופ' דב צ'רניחובסקי ופרופ' אביגדור קפלן
במימון מרכז "טאוב" לחקר המדיניות החברתית בישראל
 
המחקר הוא עדכון וניתוח מחודש של הנושא כפי שפורסם בספרות מקצועית מקומית ובינלאומית. המחקר בוחן הפעם את מימון הטיפול הממושך בישראל וארגונו בפרספקטיבה של מדינות ה OECD נוכח רמת המימון הפרטי הגבוהה יחסית בישראל שאינה ברת קיימא נוכח ההתפתחויות דמוגרפיות ואחרות בישראל.
 
הרפורמה בבריאות הנפש בישראל - סיכויים וסיכונים
חוקרים: פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופ' אורי אבירם
במימון מרכז "טאוב" לחקר המדיניות החברתית בישראל
 
המחקר בוחן את הרפורמה בבריאות הנפש בישראל לפיה תועבר האחריות לניהול השירותים לקופות החולים בעוד שהמדינה ממשיכה להחזיק ולהפעיל את מרבית מיטות האשפוז בישראל.

מימון In-vitro Fertilization כמכשיר לקידום ילודה בארצות עם ילודה נמוכה
 
חוקר: פרופ' דב צ'רניחובסקי
מימון להכנת תכנית מחקר במסגרת המכון הלאומי למחקר כלכלי בישראל
 
על רקע הסיכון לירידת שיעורי הפריון במדינות מפותחות לרמות שאינן ברות קיימא, המחקר מתאים מודלים אשר שימשו בעבר מדיניות לצמצום ילודה, לצורך קידומה.