​ 
קוד אתי למרצים ולסטודנטים – המחלקה לניהול מערכות בריאות
 
רציונל: לאור פניות שונות שעלו ממרצים וסטודנטים לגבי הצורך ביצירת שפה משותפת בנושא אקלים ההוראה במחלקה, מצאנו לנכון לחדד כמה נושאים הנשענים על הקוד האתי של האוניברסיטה.
קוד אתי לעולם לא יוכל לתת מענה לכל נושא ואין מטרתו להחליף הן את חוקי האוניברסיטה מצד אחד והן את השכל הישר. מטרתו של מסמך זה בין היתר הינו גם לאפשר המשך דיון ודיאלוג בין המרצים והסטודנטים מתוך כבוד הדדי.
 
הכללים להלן הותאמו מתוך המסמכים הבאים: "אתיקה אקדמית בהוראה" (מתוך המסמך "קוד אתיקה אקדמית, אוניברסיטת בן גוריון, 6.12.2007( ומתוך כללי אתיקה במהלך הרצאה שהתקבלו במוסדות אקדמיים שונים. אנו מקווים שמסמך זה ישמש מסגרת לתיאום הציפיות בנושאי כללי התנהגות בהוראה.
 
 
1. חשיבות ההוראה
 
ההוראה מהווה את אחת משתי תכליותיו העיקריות של כל מוסד אוניברסיטאי. הוראה אוניברסיטאית היא בעיקרה הוראה מונחית מחקר. על מרצי האוניברסיטה להתמיד במחקר ולהתעדכן באורח שוטף בקדמת המחקר והידע בתחומיהם, כדי להנחיל לסטודנטים את מיטב הידע המחקרי הקיים, להעניק להם הכשרה מדעית ומקצועית, להכשיר דור חדש של מומחים בדיסציפלינות השונות לשירותה של החברה, ולהעמיד דור חדש של חוקרים, שיוסיף וייטול על כתפיו את יעדי האוניברסיטה. תפקידי הוראה אלה אינם ניתנים למימוש מלא אלא על ידי הדרכת הסטודנט בלמידה עצמית ובקריאה ביקורתית של החומרים העומדים לפניו. על ההוראה האוניברסיטאית להעניק לסטודנט כלים לרכישה ולייצור עצמאיים של ידע.
 
2. סילבוס
מרצה המלמד קורס לימודים באוניברסיטה יציג בראשית הקורס סילבוס המפרט את נושא הקורס ותכניו, דרישות הקורס מן התלמיד, מטלות שוטפות, דרכי חישוב הציון, הביבליוגרפיה הנדרשת ושאר פרטים חיוניים לניהול הקורס. הסילבוס מהווה הצהרת כוונות מצידו של המרצה, ועליו לעמוד בנאמר בו. יחד עם זאת, אין לראות בסילבוס חוזה מחייב. במידת הצורך, על פי התפתחות הקורס, זכאי המרצה (ולעתים הוא חייב לעשות זאת), לשנות מן התנאים עליהם הצהיר מראש, לבד משינוי מרכיבי הציון הסופי. לעתים עליו להתאים את הקורס לרמת התלמידים, שלא הובאה בחשבון מראש, להוסיף או לגרוע פריטי ביבליוגרפיה, לשנות את מתכונת הבחינות או העבודות, וכיוצא באלה.
 
3. יחסי מרצה – סטודנט
המרצה יקפיד בכבוד הסטודנט, בשמירה על זכויותיו האזרחיות, בכיבוד החוק, ובכיבוד האוטונומיה הרוחנית והאינטלקטואלית שלו. המרצה ינהג כלפי כלל התלמידים ללא משוא פנים, ללא העדפה כלשהי או אפליה לרעה על בסיס של דת, לאום, גזע, עדה, מין, או כל הבדל לא-ענייני אחר. הכללים לדירוג הישגי התלמידים יהיו תמיד אחידים ושוויוניים. המרצה מהווה דוגמה ומופת לתלמידיו, ועל כן על המרצה להקפיד על יושר אינטלקטואלי במגעיו עם הסטודנט, על דיוק וקפדנות בהעברת חומר הלימודים ועל הודאה בטעות כאשר זו נעשתה. על המרצה להקפיד בכיבוד התחייבויותיו כלפי הסטודנט, בלוחות הזמנים שנקבעו, בהחזרת עבודות לתלמיד, וכיוצא באלה. רק על בסיס הקפדה בכגון אלה ניתן יהיה לדרוש הקפדה דומה מצד הסטודנט, שהיא חיונית לניהול תקין של מערכת הלימודים. ציונים בקורס אינם נושא למקח וממכר בין המרצה לבין התלמיד. תנאי חיים קשים של תלמיד מהווים נימוק הולם להתחשבות ולרגישות ביחס המרצה אליו, אך הם אינם מהווים נימוק הולם למתן ציון שאיננו משקף את הישגי התלמיד, לשינוי מתכונת הבחינות או המטלות עבורו, או ליצירת תנאים בלתי שוויוניים בקרב כלל תלמידי הקורס.
 
4. כללי התנהגות במהלך הרצאה
א. כל מרצה יתבקש להצהיר על ציפיותיו באשר להתנהגות הסטודנטים במהלך השיעור הראשון של הסמסטר, בנושאים כגון איחורים, איסור שימוש בטלפונים סלולאריים ועוד. יישום אחיד ומתמשך של כללים אלה יביא להתנהלות מסודרת ולהפחתת מתחים מיותרים.
ב. שיעורים יתחילו ויסתיימו במועד שנקבע. דבר זה מחייב הן את הסטודנטים והן את המרצים.
ג. חל איסור מוחלט על שימוש בטלפונים מכל סוג ולכל מטרה במהלך השיעור. הטלפונים יישמרו בתיקים.
ד. באופן כללי, אין כניסות ויציאות במהלך השיעור.
ה. אכילה במהלך השיעור אינה מכבדת את המשתתפים בהרצאה. מותר להכניס שתייה בלבד לכיתה.
ו. שימוש במחשבים אישיים מאפשר סיכום יעיל של השיעור אך יכול להוות גם הסחה ומטרד. השימוש במחשב בשיעור יהיה לצרכי השיעור בלבד.
ז. שעות קבלה מיועדות לצורך מפגשים עם סטודנטים. יש להשתדל ככל האפשר שסטודנט אשר מתקשה בהבנת החומר המועבר בשיעור ינצל את שעות הקבלה. באופן זה הסטודנט יוכל לקבל מענה לצרכיו ומאידך לא לעכב את חבריו לכיתה.
ח. יש להשתדל ככל האפשר לפתור מתחים ואי הסכמות בין הסטודנטים למרצה מתוך כבוד הדדי. במקרים חריגים ישנה סמכות בידי המרצה להרחיק סטודנט מן הכיתה ואף לערב את ועדת ההוראה לצורך בירור הנושא.
 
לסיכום, אין במסמך זה היומרה לכסות את כל הנושאים האפשריים הקשורים ליחסי מרצה וסטודנט במהלך הוראה. אין תחליף לתיאום ציפיות, יצירת דיאלוג ושפה משותפת בין המרצה לסטודנטים, מתוך כבוד הדדי ורצון בהעברת החומר הנלמד באופן המיטבי. בסופו של דבר הוראה הינה אחת המטרות המרכזיות של האוניברסיטה ויש לאפשר את התנאים הטובים ביותר לבצע מטרה זו.