במדגם שנערך במסגרת המחקר נמצא כי 4.6% מהנשים חוו אלימות מילולית או נפשית; 28.6% דווחו על אלימות מילולית או נפשית ו-26.1% דווחו על אלימות חברתית
לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שחל מחר (יום ששי, ה-25.11), צוות מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מפרסם ממצאים של מחקר חדש בנושא אלימות נגד נשים בגיל הפריון והשפעתה על בריאות. המחקר קיבל מימון של הקרן הישראלית למדע. בראש צוות המחקר עומדות ד"ר ניהאיה דאוד ופרופ' אילנה שהם-ורדי מהמחלקה לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הבריאות.
מחקר ארצי ראשון מסוגו
מדובר במחקר ארצי ראשון מסוגו בישראל שבדק את התופעה של אלימות, על סוגיה, והקשר שלה למצבי בריאות פיזיים ונפשיים של נשים. אלימות נגד נשים הנה בעיה חמורה בבריאות הציבור שכן השלכותיה הן קשות על בריאות האישה הפיזית והנפשית כאחד. ארגון הבריאות העולמי משער שאחת מכל שלוש נשים חווה אלימות אי פעם במהלך חייה.
ד"ר דאוד: "בישראל לרוב אנחנו שומעים על אלימות נגד נשים במקרים קיצוניים של רצח נשים, ולא כל כך יודעים מה שיעור סוגי אלימות השונים (הפיזית, הנפשית והגופנית) אותה חוות נשים רבות מצד בן זוגן. במסגרת המחקר ראיינו מדגם מייצג של 1401 נשים בגילאים 16-48 בזמן הביקור שלהן ב-72 טיפות חלב בחמישה מחוזות של משרד הבריאות (צפון, נצרת, מרכז, באר שבע ואשקלון). הנשים רואיינו באמצעות שאלון מובנה. אלימות נמדדה על ידי כלי מחקר המשמש לסיקור אלימות וכלל 10 שאלות על אלימות פיזית או גופנית, נפשית או מילולית ואלימות כלכלית או חברתית (שליטה) מצד בן הזוג כלפי הנשים.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר היו מפתיעים: 4.6% מהנשים חוו אלימות מילולית או נפשית; 28.6% דווחו על אלימות מילולית או נפשית ו-26.1% דווחו על אלימות חברתית.
שיעור גבוה של דיכאון אחרי לידה, חרדה ועודף הפלות
נשים ערביות דיווחו על אלימות גבוהה יותר מצד בן הזוג מכל הסוגים יחסית לנשים יהודיות: בקרב נשים ערביות 11% דיווחו על אלימות פיזית; על אלימות נפשית או מילולית דיווחו כ-50% וכנ"ל אלימות חברתית או כלכלית. לעומת זאת, 2% מהנשים היהודיות דווחו על אלימות פיזית, 19% דיווחו על אלימות מילולית או רגשית ו-16% דווחו על אלימות חברתית או כלכלית. מתברר שאלימות הינה תופעה נפוצה בכל שכבות החברה. הגורמים המנבאים לדיווח על אלימות בן זוג בקרב כלל הנשים היו מצב כלכלי נמוך במשפחה, ובנוסף לזאת בקרב הנשים הערביות רמת דתיות גבוהה ומגורים בישובים עירוניים, לעומת כפריים ניבאו יותר דיווח על אלימות.
מהמחקר עולה כי אלימות נגד נשים מצד בן הזוג הייתה קשורה למצבי בריאות פחות טובים בקרב כלל הנשים ובקרב כל אחת מקבוצות המחקר הערביות והיהודיות. אלימות מצד בן הזוג הייתה קשורה לשיעור גובה יותר של דיכאון אחרי לידה, סימפטומים דיכאוניים, חרדה, בעיות בריאות אחרות כמו עודף הפלות ולידה מוקדמת. הקשר בין אלימות לבין מצבי בריאות פחות טובים היה חזק יותר בקרב נשים ערביות.
צורך בשינוי מדיניות במערכת הבריאות
למרות זאת, ממצאי המחקר מעידים על כך שרק כחצי מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו שהן נשאלו אי פעם אם הן חוו אלימות בבית במסגרת ביקורן במערכת הבריאות. נשים ערביות דיווחו שהן נשאלו פחות לעומת נשים יהודיות (36% לעומת 58% בהתאמה). כלומר, בקרב 65% מהנשים הערביות ו-42% מהנשים היהודיות נשאלו על אלימות בפעם הראשונה על ידי צוות המחקר. כמו כן, שיעור דומה של נשים במחקר דיווחו שהן קיבלו מידע לגבי מה הן יכולות לעשות במקרה שהן נתקלות באלימות מצד בן הזוג (39% נשים ערביות ו-55% נשים יהודיות).
לדברי החוקרים, ממצאים אלה עשויים להעיד על כך שבמערכת הבריאות לא מתקיים סיקור אוניברסאלי של אלימות נגד נשים ויש צורך לפעול על מנת לשנות מצב זה שכן נשים שהן קורבנות אלימות מגיעות לטיפול בראש ובראשונה לרופא או לאחות במרפאה הראשונית או בטיפת חלב והם אמורים להפנות אותה לשירותים הסוציאליים בהמשך.
במסגרת המחקר נבדק גם אם הון חברתי של שכונת המגורים של האישה מהווה גורם מגן על האישה מאלימות מצד בן הזוג והופתענו למצוא שזה לא כך. התברר כי במיוחד בקרב נשים ערביות, כל המדדים של הון חברתי ותמיכה חברתית, היו נמוכים. יתרה מזאת, בעיות בשכונת המגורים של הנשים ניבאו אלימות גבוהה מצד בן הזוג. כלומר, מיגור האלימות החברתית או של הרחוב יכולה להוריד את שיעור האלימות אותן חוות נשים בבית מצד בן זוגן.
ממצאי המחקר יוצגו בכנס שיערך בבית חולים סורוקה בבאר-שבע ב-30.11.2016.
