$$News and Reports$$

18 מאי 2017
הלנסט ((THE LANCET, אחד מכתבי העת המובילים והוותיקים ביותר בעולם בתחום הרפואה והבריאות, מקדיש גיליון מיוחד ל"מערכת הבריאות בישראל". פרסום הגיליון המיוחד משקף פתיחות ואחריות של כתב העת היוקרתי, וסגירת מעגל, וזאת לאחר שפירסם מכתב ביקורתי כנגד ישראל במהלך מבצע ׳צוק איתן׳ בקיץ 2014, אשר עורר תגובות רבות של חוקרים מארצות שונות בעולם.
 
פרופ' ריצ'ארד הורטון, עורך כתב העת,  הגיע לארץ בסתיו 2014 לאחר שהוזמן על ידי פרופ׳ קרל סקורצקי, מנהל פיתוח הרפואה והמחקר ברמב״ם. הזמנה שגובתה על ידי פרופ׳ רפי ביאר, מנהל רמב״ם, אליה גם התגייסו פרופ׳ מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בגיבוי של נשיאת האוניברסיטה פרופ׳ רבקה כרמי. תוך כדי הביקור התגבשה החלטה להקדיש גיליון מיוחד של הלנסט למערכת הבריאות בישראל. השבוע מימש פרופ׳ הורטון את הבטחתו.
 
Lancet option 1.jpg
שלישי משמאל: פרופ' ריצ'ארד הורטון; לידו: פרופ׳ מרק קלרפילד | צילום: פיוטר פליט
 
במאמר הסיכום של הגיליון אומר הורטון : ״המטרה הייתה להעריך את הצלחתה של ישראל בתחום הבריאות והתמודדותה עם האתגרים הייחודים שעמדו ועומדים בפניה. ניסינו להפוך את האפיזודה המצערת שקרתה למנוף בונה וחיובי שיוביל להכרה ביתרונותיה של ישראל לבריאות הגלובלית. אנו מקווים שגיליון מיוחד זה, לא רק שישפר את הבריאות ואת השוויון בבריאות בתוך ישראל, ובין ישראל לבין שכנותיה, אלא אף ישמש כפלטפורמה למעורבות גדולה יותר של רופאים וחוקרים ישראלים בנושאים של בריאות גלובלית״.
 
״התכוונו להראות באמצעות הגיליון מיוחד זה שרפואה ומחקר יכולים להיות גשר להבנה טובה יותר ולשיתוף פעולה בין עמים. המחויבות העתידית שלנו היא להמשך עבודה משותפת עם עמיתנו הישראלים והפלשתינים כדי להציע את היבט אחד של היסודות לשלום וצדק״, מוסיף הורטון.
 
 
פרופ' א. מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, העורך הראשי של הגיליון המיוחד, אומר: ״הייתה לי הזכות לנהל את צוות העריכה ביחד עם עמיתיי, פרופ' אורלי מנור ופרופ' זאהר עזאם. בחרנו בנושאים שלדעתנו מדגישים את ההישגים של מערכת הבריאות הישראלית ואת האתגרים שהיא עומדת בפניהם. לפני עשורים לא רבים ישראל הייתה במהותה מדינה מתפתחת עם משאבים מעטים מאוד. למרות זאת, מתכנני המדינה ומומחי הבריאות עמדו באתגר, והמדינה מתגאה כעת בכמה מסטטיסטיקות הבריאות הטובות ביותר בעולם. הגיליון מדגים את הישגיה של מדינת ישראל בתחום הבריאות, וכמובן גם את מה שעדיין יש לטפל בו. העבודה הזו הייתה עבודה שנעשתה מאהבה. בשם כל הכותבים, אני גאה מאוד במה שהפקנו בשיתוף פעולה עם עמיתינו בלנסט״.
 
לגיליון המיוחד של הלנסט חברו 3 גופים עיקריים: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות בריאות ומרכז רפואי רמב״ם, שסייעו לגיליון לצאת לאור. הגיליון מהווה חלק מסדרת פרסומים המציגים סקירה מקיפה של מצב הבריאות והרפואה במספר מדינות מתוך מטרה לקדם ראייה אוניברסלית של בריאות ורפואה.
 
הגיליון, שנערך על ידי פרופ' מארק קלרפילד שמכהן כמנהל בית הספר לרפואה בינלאומית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,  כולל סדרה של עשרה מאמרים שנכתבו על ידי רופאים וחוקרים ישראליים על מגוון היבטיה של מערכת הבריאות הישראלית. עורכיו הנוספים הם פרופ׳ זאהר עזאם מרמב״ם ופרופ׳ אורלי מנור מהמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. לגיליון המודפס מצורפים לראשונה גם תקצירים של המאמרים בשפות העברית והערבית. 
 
בארץ תיערך השקה של המהדורה המיוחדת של כתב העת, במסגרת הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. ההשקה תצוין גם במפגשים מדעיים שיתקיימו בחיפה, נצרת וביום רביעי, ה-10.5 באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בבאר-שבע. למחרת, נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין,  יארח את חברי המערכת ובראשם פרופ' הורטון בביתו בירושלים.
 
 
בגיליון יש התייחסות למעמדה של ישראל בעולם: ״קיים תת ייצוג בולט של מומחים ישראליים בפורומים החשובים של בריאות ורפואה בזירה הגלובלית, וכתוצאה מכך ישראל אינה יכולה לתרום כפי שהיא יכולה, להתפתחות הבינלאומית בתחום. הבידוד של ישראל והפיכתה למטרה על ידי גופי האו״ם בתחומים שאינם קשורים לבריאות מובילה להחמצת הזדמנויות לתרומתה של ישראל לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולבריאות הגלובלית.
 
״האנומליה שמובילה לכך שישראל אינה יכולה לקחת חלק בפעילות של סניף מזה״ת של ארגון הבריאות העולמי היא מטרידה. במיוחד לאור האתגרים האזוריים המשותפים למדינות החברות בו כדוגמת התמודדות עם מחלות מדבקות ומגיפות, השפעות סביבתיות כמו זיהום, תזונה ונושאים נוספים״.
 
הקריאה של פרופ' הורטון, מהמומחים המובילים בעולם בתחום הרפואה הציבורית, לשלב יותר רופאים ישראלים בזירה העולמית, כולל במוסדות האו"ם, כדי לנצל את היתרונות של הרפואה הישראלית, באה כמשב רוח רענן על רקע ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל חרם על הרפואה והמחקר הישראלים. בימים בהם ישראל מותקפת בעולם ויוזמות לחרמות על המדע הישראלי הופכות נפוצות, שינוי מוצהר זה במדיניות של הלנסט הוא הישג חסר תקדים.
 
במאמר הסיכום ישנה גם התייחסות לתנועת ה BDS: ״חשוב שישראל לא תתייאש ותמשיך במאמציה להיות מעורבת למרות ההתנגדות הפוליטית המשמעותית נגדה (חלק קטן ממנה לגיטימי ורובה פחות לגיטימי). גם העולם צריך לעשות מאמצים לערב יותר את ישראל. אנו מאמינים שדו שיח אינטנסיבי יכול ליצור שינוי במבוי הסתום בין ישראל לבין חלק מהמדינות והארגונים הלא-ממשלתיים. חרם על אנשי אקדמיה ומקצוע ישראליים כפי שמובילה תנועת ה BDS, אינו יעיל ולעולם לא יהיה יעיל בסיוע בעיצוב דעת קהל ציבורית ופוליטית שתקדם פתרון, להפך הוא יפגע במטרות אלה״.