$$News and Reports$$

24 נוב' 2014
ממצאים  חדשים של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובית החולים האוניברסיטאי סורוקה שפורסמו בגיליון האחרון של כתב העת JAMA Neurology חושפים לראשונה גישה אבחונית חדשה, שמציעה שיטה דימות מתקדמת לזיהוי ומיקום של פגיעה בכלי דם ופריצה של מחסום הדם-מוח בקבוצת שחקני פוטבול (אמריקאי).
 
לדברי פרופ' אלון פרידמן, ממרכז זלוטובסקי לחקר המוח באוניברסיטת בן-גוריון,  פיתוח השיטה האבחנתית תאפשר לראשונה לחקור את החשיבות של פתולוגיות וסקולרית ככלל, ופריצתו של מחסום דם מוח בפרט, בספורטאים ובחולים עם פגיעות מוחיות אחרות (כדוגמת אלצהיימר, אפילפסיה, שבץ, חבלות ראש ועוד...).  הממצאים מציעים לראשונה את האפשרות לזהות ולכמת בצורה אובייקטיבית מחלות של המוח שעד כה נחשבו ללא-מדידות או לא ניתנות לאבחון.  במקביל, קבוצתו של פרופ' פרידמן מפתחת טיפולים חדשניים במודלים בבעלי חיים שמטרתם להפחית את הפגיעה בכלי הדם הפגועים, במטרה לבצע התערבות מוקדמת ולמנוע נזק מוחי מאוחר.
 
לאחרונה עלתה המודעות בדבר ההשלכות הנוירו-פסיכיאטריות בעקבות חבלות ראש קלות החוזרות ונשנות ובפרט אלו המתרחשות במסגרת משחקי ספורט תחרותיים מסוימים (כדוגמת אגרוףֿ, כדורגל אמריקאי, הוקי וכד׳). למרות הסיכון הגבוה להפרעות נפשיות ונוירולוגיות בשחקנים, עד היום לא נמצא כלי אבחנתי המסוגל לאבחן פגיעות מוחיות בשלב המוקדם.
 
מזה עשור שנים שקבוצת החוקרים במעבדה לנוירו-כירורגיה ניסויית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם קבוצות מחקר נוספות (ובעיקר, ד"ר דניאלה קאופר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי וד"ר אווה היינמן מהאוניברסיטה הרפואית שריטה בברלין), חוקרת את התפקיד של פגיעה במחסום דם-מוח על תפקודים מוחיים ופגיעות מוחיות בלתי הפיכות, כולל מחלות נוירולוגיות שכיחות כדוגמת אפילפסיה או מחלות ניווניות (כדוגמת מחלת אלצהיימר). עבודות אלו מציעות שתפקודי בלתי תקי של המחסום יכול להיות זה שעומד בבסיס ההתפתחות של סיבוכים נוירו-דגנרטיבים הנראים אצל אצל שחקני פוטבול.
 
16 שחקני פוטבול (מקבוצת "נגב פוטבול" – Black Swarm) ו-13 אתלטים (סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון ששימשו כקבוצת בקרה) השתתפו במחקר, שכלל סריקה של המוח באמצעות שיטת הדמייה חדשנית המשתמשת בחומר ניגודי לצורך דימות המוח. שיטה זו פותחה על ידי רונאל וקלסר, סטודנט לרפואה במסלול לדוקטורט במעבדה של פרופ' אלון פרידמן, ומאפשרת את יצירתן של מפות המראות אזורי מוח עם פתולוגיה וסקולרית ו/או פריצת מחסום דם-מוח.
 
תוצאות המחקר הראו באופן ברור כי ניתן לסווג את 29 המשתתפים בו ל-2 קבוצות, בעלי מחסום דם-מוח תקין ולא תקין. בקבוצה הפתולוגית נמצאה חדירות לא תקינה של מחסום דם-המוח ב-6 שחקני פוטבול ורק משתתף אחד מקבוצת הבקרה. יתרה מכך, השיטה מאפשרת בפעם הראשונה אבחון של הפרעה וסקולרית ב-40% משחקני הפוטבול ו-8.3% מקבוצת הבקרה וכן מראה קשר ברור בין סוגי ספורט מסויימים (פוטבול) וסיכון מוגבר לפתולוגיה של מחסום דם-המוח.
 
המחקר נערך בשותפות על ידי איתי וייסברג, רונאל וקסלר, לין קמינצקי, רותם סער-אשכנזי ודן מיליקובסקי – דוקטורנטים במעבדתו של פרופ' אלון פרידמן ובשיתוף פעולה עם ד"ר אילן שלף, מהמחלקה לדימות רפואי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה. בדיקות הדימות בוצעו במכשיר התהודה המגנטית (MRI) המתקדם מסוג 3T  (יצרן: פיליפס) החדש שנרכש לאחרונה עבור המרכז לדימות המוח, יוזמה להקמת מרכז מחקר משותף לאוניברסיטת בן-גוריון ובית החולים סורוקה.
 
Group.jpg
צוות המחקר של פרופ' אלון פרידמן-משמאל לימין שורה ראשונה: רונאל וקסלר,
עופר פרגר, אודי ואזנה, לין קמינצקי, גיא בר-קליין.
משמאל לימין שורה שנייה: איתי ויסברג, דן ז. מיליקובסקי, מיכאל פסלר.