$$News and Reports$$

22 יול' 2015
 
 
במאמר שפורסם ב- Journal of Immunology מתארים החוקרים ד"ר פלג ריידר, ד"ראלי לואיס מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' צ'ארלס דינרלומאוניברסיטת קולרדו, פיתוח יצירתי ביותר של מולקולה חלבונית חדשה אשר תפקידה לדכא תהליכי דלקת קיצוניים. המולקולה האנטי-דלקתית חדשנית בזכות תכונה יחודיית ומקורית: היא מוזרקת בצורה בלתי פעילה, ואז הופכת פעילה רק בנוכחות רמה משמעותית של דלקת. בעוד חומרים ותרופות אנטי דלקתיות הניתנים כיום יעילים נגד דלקות, הם אינם ספציפיים לאתרי דלקת ופועלים בכל מקום שאליו יגיעו, כולל גם לאזורים בהם דלקת מתונה מתקיימת באופן חיוני.
 
היופי מאחורי ההמצאה הוא בשימוש בקוד ביולוגי קיים. "למעשה חיקינו תהליך שנגרם בזמן דלקת באופן טבעי בגוף. החלבון בנוי מחלק המעכב באופן פיזיולוגי פעילות ציטוקין דלקת חשוב, IL-1,  והוא מחובר למרכיב חלבוני טבעי המפריע לפעולתו הטבעית, עד אשר אנזימים דלקתיים מקומיים  מבקעים את שני החלקים ומקנים פעילות מגנה לרכיב הפעיל" מסביר ד"ר ריידר.
 
הפיתוח חשוב מכיוון שעיכוב דלקת באופן לא ספציפי מוריד את יכולת הגוף להילחם בזיהומים ולנהל מעגלי פעילות חיוניים רבים בגוף. זוהי תופעת לוואי ידועה של מעכבי דלקת בשימוש קליני מאותה משפחה פרמקולוגית כמו המרכיב הפעיל כאן. אך לאור המגבלה של חוסר הספציפיות, חולה שסובל מתהליך דלקתי מקומי, למשל במפרק, שריר או אפילו באיבר פנימי כמו לבלב, ואשר יקבל טיפול סטנדרטי בחומרים מדכאי דלקת, יעכב למשל את המערכת החיסונית ברֵיאות למשל, ויהיה חשוף לזיהום ריאתי, כגון שחפת. העניין בולט במיוחד בחולים מבוגרים, ובחולים שמטופלים בתרופות נוספות אשר מדכאות את מערכת החיסון או מקבלים כימותרפיה במסגרת טיפול אנטי-סרטני.
 
החוקרים הדגימו כי חשיפה של החלבון הכימרי החדשני לתאים מאיזור דלקת, מביאה לכך שהחלבון יעבור שפעול באתר הדלקת ויהפוך אנטי דלקתי ביחס ישר לכמות הגורם הדלקתי. יתרה מכך, באופן רלוונטי ביותר לקליניקה, כאשר הדלקת שוככת כך גם רמת השפעול של החלבון יורדת, ותופעות בלתי רצויות נמנעות. על-ידי כך יצרה הקבוצה טיפול אנטי דלקתי דינמי חכם, אשר יודע "להגיב" למצב הדלקתי, ולפעול בהתאם.
 
המולקולה הכימרית החדשה ושימושיה מוגנים על-ידי פטנטים בבעלות ב.ג.נגב טכנולוגיות, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת קולורדו.
 

המחקר מומן בחלקו ע"י תכנית קמין של המדען הראשי של משרד הכלכלה.