חשיפה לזיהום אוויר מיוחסת לעליה ברמות הסוכר בדם בעיקר בקרב חולי סוכרת שאינם מטופלים בתרופות. כך עולה ממחקרים המתבצעים במרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה בשיתוף פקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מחקרים רבים מצאו קשר בין חשיפה לזיהום אוויר ובין תחלואות שונות. חלקיקים נשימים המרחפים באוויר (Particulate Matter (PM הינם תערובת של נוזלים ומוצקים. באזור הנגב, מקורו העיקרי של זיהום האוויר החלקיקי הוא סופות האבק. השילוב הייחודי של מערכת רפואית מודרנית ואוכלוסייה אורבנית המתגוררת באזור מדברי, הופכת את אזור הנגב לאידיאלי לחקר השפעות זיהום האוויר על הבריאות.
במרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה בראשותו של פרופ' ויקטור נובק, מתבצעים מספר מחקרים לבדיקת ההשפעה האפשרית של חשיפה לזיהום אוויר על תחלואה נשימתית ולבבית, ותחלואות נוספות, בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.צוות החוקרים כולל את: פרופ' ויקטור נובק, פרופ' מיכאל פריגר, מעיין יצחק שדה, אלינה ודונוס ויצחק קטרה.
אחד המחקרים הינו מחקר בעל שני שלבים, הבודק את הקשר שבין חשיפה לסופות אבק ובין החמרה של מחלת Chronic Obstructive Pulmonary Disease - COPD. החלק הראשון הינו רטרוספקטיבי, ובו נמצא עליה של 17% באשפוזים עקב החמרת המחלה, בימי סופות האבק. החלק השני, הינו חלק פרוספקטיבי ובו מעריכים את השפעת החשיפה לאבק על המדדים הקליניים של מדגם חולים אשר גויסו למחקר.
מחקר נוסףהינו מחקר רחב היקף המבוסס על אוכלוסיית הנגב, בו מעריכים את ההשפעה של חשיפה קצרת וארוכת טווח לזיהום אוויר, על תחלואה במחלות לב וכלי דם וגורמי הסיכון למחלות אלו (סוכרת, שומנים גבוהים בדם, יתר לחץ דם). הערכת זיהום האוויר מתבצעת תוך שימוש במודל המבוסס על נתוני לוויין ומעריך רמת חלקיקים בכל אזור (ברזולוציה של 1 ק"מX 1 ק"מ), דבר אשר מאפשר את הקטנת הטעות בהערכת החשיפה לזיהום אוויר בצורה משמעותית.
התוצאות הראשוניות ממחקר זה הראו כי חשיפה לזיהום אוויר הייתה מיוחסת לעליה ברמות הסוכר בדם. כאשר עלייה זו הייתה משמעותית יותר בקרב חולי סוכרת אשר אינם מטופלים בתרופות. בקרב חולים אלו נמצאה עלייה מובהקת של 0.94% ו- 0.28% ברמות הסוכר, המיוחסות לעלית תחום בין רבעוני של ערכי חנקן דו חמצני (NO2 ) וגופרית דו חמצנית (SO2).
בנוסף, נמצאה עליה מובהקת של 0.98% ברמות הסוכר, המיוחסת לעליה של תחום בין רבעוני בערכי חלקיקים נשימים קטנים מ 10 מיקרון (PM10) ברמות שבין 100-150 µg/m3.במחקר נוסף בו נבדקה השפעה של זיהום אויר בקרב ילדים אסמטיים נמצא ששימוש בתרופות לאסטמה גדול פי 2 מיום רגיל.
פרופ' ויקטור נובק, מנהל המרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה: "המטרה העיקרית שבמחקרינו היא לקדם ולהרחיב את הבנת הקשר שבין חשיפה לזיהום אוויר והשפעתו על הבריאות. ההתייחסות למרכיב הסביבתי במכלול גורמי הסיכון עשויה לשפר את הבנת הפתופיזיולוגיה של המחלות השונות ולספק דרכי התערבות אפשריות".
המחקרים בוצעו בשיתוף פעולה עם הקרן לבריאות וסביבה בישראל.
