פעילות עצבית מוגברת גוררת ירידה מהירה בתפקוד מחסום הדם-מח (מד"מ). כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בימים אלה בעיתון היוקרתי
The Journal of Neuroscience.
הדוקטורנטים אודי ואזנה ורונאל וקסלר מהמעבדה לנוירכירורגיה ניסויית בראשותו של פרופ' אלון פרידמן, מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא בפקולטה למדעי הבריאות ומהמחלקה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחנו את הסיבות לירידה בתפקוד מחסום דם-מוח (מד"מ) במהלך פעילות עצבית מוגברת, המאפיינת מחלות מוח נפוצות כולל אפילפסיה, חבלות ראש ושבץ.
בשיתוף עם המחלקה ל-Medical Neuroscience באוניברסיטת Dalhousie שבקנדה, הציגו החוקרים את ממצאיהם, המאשרים ששחרור מוגבר של הנוירוטרנסמיטר השכיח גלוטמאט מביא ישירות לעלייה בחדירות כלי דם ולירידה בתפקוד מד"מ.
מד"מ הינו ממשק בין מערכת העצבים המרכזית למערכת הדם המזינה אותה, שתפקידו לבקר את מעבר החומרים בין הדם למח ולשמור על סביבה חיצונית קבועה בסמוך לתאי העצב, על-מנת להבטיח את תפקודם התקין. במחלות רבות של המוח נצפית ירידה בתפקודו של מד"מ וכפי שעבודות קודמות של הקבוצה הראו, ירידה זו קשורה ישירות בהתפתחות המחלה המוחית. בנוסף, מד"מ תקין הינו מכשול קריטי המגביל את העברתם של תרופות למח, מכיוון שמגוון רחב של חומרים פעילים בתרופות אינם חוצים את מד"מ. למרות הידע וההבנה לגבי חשיבותו של ממשק זה לפעילות מח תקינה, המנגנונים המנחים לירידה בתפקוד מד"מ אינם מובנים, וקיימת הסכמה כללית בקרב הקהילה המדעית כי הבנה מעמיקה של מנגנונים אלו תקדם את הטיפול במגוון מחלות מח, לרבות אפילפסיה, חבלות ראש, מחלות ניווניות של המוח ושבץ.
בעבודתם הנוכחית, מדגימים החוקרים כיצד ניתן ליישם את ממצאיהם בטיפול בשלב האקוטי שלאחר שבץ, ולהקטין את הפגיעה במד"מ באמצעות תרופות החוסמות קולטנים לגלוטמאט. בנוסף, מנצלים החוקרים את המידע שהתקבל מניסויים פרה-קליניים ומציגים שיטה חדשה לפתיחת מד"מ מבוקרת לצורך העברת תרופות למח באופן מוגבר.
בשיתוף עם ד"ר גבי פלד מחברת Brainsway ועם פרופ' אברהם צנגן מהמחלקה למדעי החיים בפקולטה למדעי הטבע, הדגימו החוקרים כי הגברת פעילות עצבית באופן מבוקר על ידי גירוי מגנטי תוך גולגלתי (transcranial magnetic stimulation-TMS) מביאה לעלייה בחדירות כלי הדם במח. בניסויים קליניים שבוצעו באוניברסיטת La-Sapienza שברומא, איטליה, תוך שימוש בשיטת דימות חדשה שפותחה במעבדתו של פרופ׳ פרידמן ובמרכז לדימות המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו החוקרים כי ב-10 מתוך 15 חולים הסובלים מגידול ממאיר ראשוני של המוח, גירוי מוחי חוזר הביא לעלייה בחדירות כלי הדם, כולל באזורי מח רחוקים מהגידול עצמו – אזורים שאינם חדירים לכימותרפיה אך מהווים יעד להתפשטות הגידול.
