דלג לתוכן העמוד
הפקולטה
למדעי הבריאות
הירשמו ללימודים להרשמה

מייסדי הפקולטה

לנאום של פרופ' דן בנור בטקס חנוכת כיכר המיסדים, פברואר 2017

פרופ' חיים דורון,​​​

יליד ארגנטינה (1928), סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת בואנוס איירס, עלה לישראל ב- 1953, היה רופא ראשוני  ביישובי הנגב. בשנים 1960-1961 והמנהל הרפואי של מחוז הנגב בקופת חולים הכללית. למד לימודי בריאות הציבור באוניברסיטת לונדון. בשנים 1976-1988 היה יו"ר מרכז קופת חולים הכללית ומנכ"ל המוסד. פרופ' דורון ,  היה היוזם והכוח המניע לשילוב שרותי הבריאות של קופת חולים הכללית עם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, ופעל ביחד עם פרופ' משה פריבס להקמת בית הספר לרפואה והפקולטה למדעי הבריאות (1974). בתמיכתו המסורה רבת השנים תרם תרומה מכרעת להצלחתה של הפקולטה ולייחודיותה. פרופ' דורון הוא מומחה לבריאות הציבור ולמנהל רפואי, אותם למד באוניברסיטת לונדון, וממקימי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות ומנהלו הראשון, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ואות הוקרה ממשרד הבריאות על מפעל חיים.

doron1.jpg

 

פרופ' משה פריבס, (1914-1998)

יליד פולין (1914), עלה לישראל ב- 1950, פרופ פריבס למד רפואה בפריז ובוורשה, במלחמת העולם השנייה שרת כקצין רפואה  בצבא הפולני, והוגלה במהלך המלחמה לגולאג בסיביר, שם שימש כרופא ומנתח יחיד  אחראי לבריאותם של כ 28,000 אסירים.  אחרי המלחמה עבר לפריז, שימש חבר ההנהלה רפואית של ארגון הבריאות היהודי  OSE  אוז"ה (OSE)  יזם את התוכנית לביעור שחפת,  גרענת וגזזת בקהילות היהודיות בצפון אפריקה בשנים 1947-1951, לאחר מכן מונה דיקן משנה לחינוך רפואי  בפקולטה לרפואה שהוקמה בירושלים. הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן גוריון בשנים 1969-1974 ממייסדי בית הספר  לרפואה בבאר שבע ודיקנה הראשון.

הנשיא הראשון של  אוניברסיטת בן גוריון בנגב בשנים 1972-1975, הדיקן המייסד של בית הספר לרפואה והפקולטה למדעי הבריאות (1974), ממקימי בית-הספר הראשון לרפואה בארץ באוניברסיטה העברית והדסה בירושלים ודיקן המשנה שלו בשנים 1951-1969. אשר חזונו הנלהב וכשרונו היצירתי יוצא הדופן הביאו להקמת הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון ופעלו רב השנים בניהולה היצירתי הביאו להקמת מערכת מפוארת לחינוך רפואי, תוך ראיה  מעורבות קהילתית, רגישות חברתית ובמטרה לשפר את שירותי הבריאות בנגב. על יצירת מערכת מפוארת של חינוך רפואי בארץ זכה פרופ' משה פריבס  בשנת 1990  לפרס ישראל בתחום הרפואה.

פריבס היה מהוגי חזון הפקולטה להכשרת רופאים ובעלי מקצועות הבריאות עם רגישות חברתית ומעורבות קהילתית, ופעל להטמעת חזון זה בתוכנית הלימודים של תלמידי הפקולטה.

 
pryves.jpg

 

פרופ פרופ' אהרון אנטונובסקי (1923-1994)

פרופסור לסוציולוגיה של הבריאות, ממייסדי הפקולטה למדעי הבריאות ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוגה, חוקר ומפתח המודל הסלוטוגני בנושא בריאות וחולי. הוביל למהפכה מחשבתית ומחקרית בתחום הסוציולוגיה של הבריאות, ממייסדי הראייה ההוליסטית החדשנית של הקשר שבין הרופא למטופל, העומדת ביסוד חזון הפקולטה למדעי הבריאות. היה היוזם ויו"ר ועדת של הקבלה לבית הספר לרפואה באמצעות ראיונות אישיים על  מנת לבחור סטודנטים בעלי תכונות של סובלנות, אמפתיה, תחושת שליחות ומעורבות בקהילה. תרם תרומה מכרעת ו להכשרת רופאים בעלי רגישות חברתית אשר גולמו בביטוי "רוח באר שבע". אהרון אנטונובסקי נפטר ב-1994, אולם ערכי הסובלנות והרגישות החברתית אשר הטמיע ב"רוח באר שבע" והמודל הסלוטוגני שהגה ממשיכים לשמש אבן דרך במחקר הסוציולוגי-רפואי עד היום, בישראל וברחבי העולם.

אנטונובסקי1.jpg

פרופסור אשר סגל (1929- )  

יליד קנדה, בעל תואר MD מאוניברסיטת לוזאן ו-PhD באפידמיולוגיה מאוניברסיטת הרווארד. ממייסדי הפקולטה למדעי הבריאות (1974), ודיקן המשנה לחינוך שלה. הנהיג את תהליך תכנון תכנית הלימודים על-פי הגישה השיטתית שפיתח ופרסם בספר שמהווה אבן דרך בחינוך הרפואי. פרופ' אשר סגל הוא אבי הרעיונות החינוכיים שבבסיס תכנית הלימודים בבית-הספר בפקולטה והוא זה שטבע את המונחים "ספירלה", "דה-בריפינג", "ועדות שנה", "אינטגרציה בין-מקצועית אופקית ואנכית", "יחידת הוראה", בחינות עצמיות ועוד, שהם לב ליבה של תכנית הלימודים בבאר-שבע. פרופ' אשר סגל המשיך בתפקידו מספר שנים כשהוא מחלק את זמנו בין באר-שבע לארה"ב.

מחוץ לבאר-שבע פרופ' אשר סגל הקים וניהל את המרכז לפיתוח חינוכי במדעי הבריאות  באוניברסיטת הרווארד ואח"כ באוניברסיטת בוסטון; סייע בהקמתו של ביה"ס חדשני לרפואה באוניברסיטת תעלת סואץ במצרים; היה מנהל המחקר במחלקת פיתוח כוח אדם במקצועות הבריאות בארגון הבריאות העולמי; וכן היה חוקר ראשי בקרן קלוג לפיתוח תכנית לימודים ברפואה מונעת ויועץ לקרן אגא חאן, למכון הלאומי לבריאות בארה"ב, לביה"ס לרפואה באוניברסיטת לאוואל, לארגון החיילים המשוחררים האמריקאי, למרכז הבינלאומי לפיתוח מחקר חינוכי בקנדה ועוד.

segal.jpg

 

פרופ' דן בנור (1935 -)

 יליד תל-אביב, בוגר ביה"ס לרפואה בירושלים, תושב הנגב מאז סיום לימודיו. היה הרופא "המשולב" הראשון בארץ, שתוך כדי ההתמחות (המוארכת) ברפואה פנימית היה גם רופא משפחה בקיבוצי ומושבי הנגב במשך 22 שנים. בין מייסדי הפקולטה למדעי הבריאות בבאר-שבע (1974), הגה, יישם וניהל את תכנית ההוראה הקלינית המוקדמת, בנה מערכת הערכת הישגים, כולל "המבחן האינטגרטיבי", ושימש כסגן דיקן להוראה. פרופ' בנור פרסם ערך ספר המתאר את הפקולטה על כל בתי הספר שלה, עקרונותיה, מטרותיה, תהליכי הקמתה. ודרכי שימור חדשנותה.

 ב-1987 התמנה לראש ביה"ס רקנאטי למקצועות הבריאות ושרת בתפקיד זה 14 שנים שבמהלכן גדל בית-הספר מ-140 סטודנטים ושבעה חברי סגל לכאלף סטודנטים ושבעים ושנים חברי סגל, ומשתי מגמות לשלוש מחלקות, סיעוד, פיסיותרפיה ורפואת חרום (פאראמדיק) שמעניקים גם תארים מתקדמים.

הקים מערכת להכשרת מורים וסדנאות לאלפי חברי סגל בכל מקצועות הרפואה והבריאות בכל אוניברסיטאות ישראל ובמקומות רבים בעולם. בזכות אלה הפך לסמכות כלל עולמית בתחומו. סייע בהקמתם של בתי-ספר חדשים וחדשניים לרפואה באיראן שלפני חומייני (פאסה והמאדן), בתאילנד (צ'מבורי) ובמצרים (איסמעליה), וייעץ בחידוש פניהם של בתי-ספר ותיקים ומבוססים בצ'כוסלובקיה, שוודיה, קנדה וארצות-הברית. היה נציג האוניברסיטה במספר ארגונים בינלאומיים וחבר בעשרות וועדות לאומיות ובינלאומיות בענייני חינוך והכשרה של כוח אדם רפואי, בניית תכניות לימודים והערכה של בתי-ספר לרפואה.

דן1.jpg