מצלמות היפרספקטרליות מעבדות ומנתחות מידע באורכי גל שונים על גבי הספקטרום האלקטרומגנטי, ולוכדות תמונות מרחביות באיכות וברזולוציה גבוהה, מעבר למה שהעין האנושית מסוגלת לראות. טכנולוגיה זו מיושמת במגוון תעשיות, לרבות מעקבים לצורכי ביטחון פנים, דימות רפואי, תעשיית נבפט, תעשיית המכרות, תעשיית האוויר והחלל וחקלאות.
הפילטר החדשני הוא למעשה הריבוע האפור בתוך הירוק. ביישום מסחרי הוא יהיה בתוך המצלמה.
המכשיר של אוניברסיטת בן-גוריון, אשר פותח על ידי ארבעה חוקרים מהאוניברסיטה, יכול להסב את יעודה של מצלמה סטנדרטית למגוון רחב של יישומים, כולל מיקרו-זיהוי של תאי סרטן, או מדידת רמות מזהמים במים, בדיוק של קרוב ל-100 אחוז. חרף היותו ברוחב של מספר עשיריות מיקרומטר בלבד, רוחב הדק יותר משערת אדם, ייצור המכשיר הינו קל, לאור העובדה שנסמך על חומרים זמינים כגון גביש נוזלי.
שוק מערכות ההדמיה ההיפרספקטרליות העולמי צפוי להגיע ל-12.71 מיליארד דולר עד שנת 2021- כך על פי דו"ח של חברת MarketsandMarkets שפורסם בינואר השנה. נטע כהן, מנכ"ל ב.ג. נגב טכנולוגיות, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה, אומר כי "השוק ההיפרספקטרלי גדל באופן ניכר בחמש השנים האחרונות. המצאה חדשה זו, יחד עם שותף מסחרי, תסייע להפחית את העלות של מצלמות היפרספקטרליות ולהפוך אותן להרבה יותר נגישות לצלמים מקצועיים. כמו כן, היא תסייע להרחיב את השימוש בטכנולוגיית הדמיה היפרספקטרלית בשוק ציוד הבדיקה והמדידה האלקטרוני (T&M)".
פרופ' אדריאן שטרן, ראש היחידה להנדסת אלקטרואופטיקה באוניברסיטת בן-גוריון, אומר כי "הטכנולוגיה משתמשת בתוכנה שלנו בהתבסס על 'דגימה דחוסה', אשר ממזערת את איסוף הנתונים המיותרים במהלך צילום תמונה, מה שהופך את המצלמה למהירה לפחות פי 10 ומייצר תמונות ספקטרליות בעלות איכות גבוהה באופן ניכר". דגימה דחוסה לוכדת אותות ותמונות מכמות קטנה בהרבה של דגימות או מדידות, ביחס למשפט הדגימה של נייקוויסט-שאנון, עליו התבססו מצלמות ומכשירי חישה במשך 100 שנים.
"במקום להשתמש בפריזמה גדולה וכבדה בתוך המצלמה, פיתחנו פילטר וחיישן מאוד קטנים וניתנים לכיוון, אשר מופעלים על ידי זרם חשמלי", אומר פרופ' דן בלומברג, סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן גוריון, אשר היה גם הוא חלק מצוות המחקר. "בכל פעם שהזרם משתנה- מצולמת תמונה".
צוות הפיתוח כולל גם את פרופ' סטנלי רוטמן מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים ואת ד"ר יצחק אוגוסט, לשעבר סטודנט לדוקטורט ביחידה להנדסת אלקטרואופטיקה.
