כניסה
|
Ben-Gurion University of the Negev
Faculty of Engineering Sciences

הצעה לתרופה חדשה לשיפור תפקוד המוח ותוחלת החיים בקרב חולי ALS

24/05/2017

פריצת הדרך של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב יכולה גם לשפר את מצבם של חולי אלצהיימר ופרקינסון באמצעות הגברת יכולת המוח להיפטר מרעלנים
 
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מפתחים טיפול חדש לטרשת אמיוטרופית צדית (ALS, ניוון שרירים), שמטרתו לשפר את תפקוד ההגנה החיסונית של מערכת העצבים המרכזית, באמצעות קידום השחזור של סביבה בריאה במערכת העצבים המרכזית.
 
ALS, הידועה גם כמחלת לו גריג, היא מחלה ניוונית מתקדמת וקטלנית המשפיעה על תאי עצב מוטוריים במוח ובעמוד השדרה. הניוון המתקדם של הנוירונים המוטוריים מוביל לניוון, לשיתוק ולבסוף למוות עקב כשל בשרירי הנשימה. חלק מהתקדמות המחלה קשור לפעילות מוגברת של תאי גלייה, סוג של תאי חיסון שמשמידים והורגים את הנוירונים המוטוריים ומפחיתים את יכולתם לטהר את סביבת מערכת העצבים המרכזית.
 
ד''ר רחל ליכטנשטייןד"ר רחל ליכטנשטיין (בתמונה) מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה ע"ש אברם וסטלה גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב התמקדה במחקרה בהפחתת התגובה החיסונית השלילית הזו. "מצאנו דרך למנוע מתאי הגלייה לתקוף ולהרוג תאי מוח בריאים," אומרת ד"ר ליכטנשטיין. "על מנת להשיג את המטרה הזו, ובהתבסס על נתונים קודמים שאספנו שמצביעים על תפקיד מרכזי של סוג סוכר מסוים במרכיב ה-Fc (fragment crystallizable, זנב הנוגדן) של נוגדנים מחולי ALS, ניצלנו את מרכיב ה-Fc של MabThera, תרופה קיימת המשמשת לטיפול בחולי לימפומה המכילה את אותו סוג סוכר. הצלחנו להפוך את ה-Fc ב-MabThera למולקולה חדשה, העומדת בתנאים לרישום כפטנט, שאפשר להשתמש בה לטיפול ב-ALS. תוצאות הניסויים שלנו על עכברים טרנסגניים חולי ALS הראו עלייה ניכרת בתוחלת החיים".
 
הטכניקה שפיתחה ד"ר ליכטנשטיין מסייעת למערכת העצבים המוחלשת לבצע בצורה טובה יותר את מטלות הטיהור שלה, כלומר פינוי תאים מתים, פסולת וחומרים אחרים הפוגעים במערכת, ומאפשרת לעכברים החולים לחיות חיים טובים יותר וארוכים יותר.
 
מכיוון שהגורם המדויק ל-ALS אינו ידוע, המחקר מתמקד בהארכת תוחלת החיים לאחר התפרצות המחלה, שנכון להיום נעה בין שנתיים לחמש שנים בקרב רוב החולים.
 
"אמנם מדובר רק במחקר מוקדם בעכברים, אך אנחנו מאמינים שהתרופה החדשה הזו יכולה להיות בעלת השפעה ניכרת על תוחלת החיים של חולי ALS," אומרת ד"ר אורה הורוביץ, סמנכ"לית בכירה לפיתוח עסקי בב.ג. נגב טכנולוגיות, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
 
"יכולות להיות לה השפעות ניכרות על תוחלת החיים של חולים במחלות ניווניות אחרות, כמו אלצהיימר ופרקינסון," מוסיפה ד"ר הורוביץ. "המחלות האלה חולקות פגיעה משותפת ביכולת לטהר את המוח מרעלנים ומפסולת תאים. הצעת התרופה החדשה שלנו יכולה להיות יעילה להמרצת מנגנון הטיהור העצמי של המוח האנושי, ובכך לשפר את חייהם של מיליוני אנשים".
 
היום יש רק שתי תרופות המיועדות לטיפול בחולי ALS: "רלוזול", הידועה כ"רילוטק", שעוזרת להאריך את הישרדות החולים ב-3 עד 6 חודשים, ו"אדרבונה" ("רדיקבה"), תרופה שאושרה לאחרונה (מאי 2017) במנהל המזון והתרופות האמריקאי, שנחלה הצלחה מועטה יחסית. "מכיוון שאנחנו משתמשים במרכיב מתרופה קיימת ומאושרת, אנחנו מאמינים שנזדקק לכמות מוגבלת של בדיקות פרה-קליניות, ונוכל להגיע לשלב הקליני מוקדם יותר מאשר במקרים אחרים", מוסיפה ד"ר ליכטנשטיין, שמחפשת עכשיו חברת תרופות לשיתוף פעולה בתחום זה.

לכל החדשות