דלג לתוכן העמוד
קמפוס
אילת
הירשמו ללימודים להרשמה

תיירות, סקס, סמים ופסטיבל הג'אז באילת

07 ספט' 2017

​​

במסגרת ערב אקדמיה בפסטיבל הג'אז באילת, הרצה ד"ר יניב בלחסן, חבר סגל אוניברסיטת בן-גוריון באילת, בנושא תיירות וסטייה חברתית.

ההרצאה החלה ברקע תאורטי על התפתחות המחקר החברתי על התנהגות לא נורמטיבית, , תוך הצגת המחקרים על תהליך ההבניה החברתית של יעדים כמו אילת ולאס-וגאס כמרחבים לימינליים בהם מתאפשר לתייר להתנסות במה שהנורמות ששולטות בחיי היומיום שלו לא תמיד מאפשרות לו. ד"ר בלחסן סקר תיאוריות שונות וכלל התייחסות גם למחקריו של בייקר על עישון מריחואנה בקרב נגני ג'אז בשיקגו. לאחר הרקע התאורטי, הזמין בלחסן את הקהל לבחון יחד את התפתחות הג'אז לאורן של התיאוריות על סטייה חברתית.

מראשית ימיו, הג'אז היה מזוהה אולי יותר מכל סוגה מוזיקלית אחרת, עם נון-קונפורמיזים ויציאה כנגד המיינסטרים של החברה האמריקאית הלבנה. הג'אז צמח במועדונים בחלקם האפל של גטאות עירוניים בשיקגו, ניו-יורק וניו-אורלינס בזמן הרקונסטרוקציה - תקופה ידועה לשימצה, בה שחורים עדיין היו מופלים למרות ביטולה של העבדות. בהרצאה נסקרו מחקרים שניתחו את האופן בו הג'אז היה מיוצג בראשית ימיו בתרבות הפופולרית באמריקה כמוזיקה שמזוהה עם מאבק הגזע ועם הניכור שחשו השחורים כלפי החברה האמריקאית. מהמחקרים עולה כי עד שנות השישים, נגני הג'אז יוצגו בסרטים, בספרים, במדיה וגם במחקר, כאנשי שוליים נונקונפורמיסטים שאף מרבים להשתמש בסמים. החל משנות השישים, עם ביטול חוקי הגזע באופן סופי, החל תהליך נורמליזציה של הג'אז והוא נהפך לז'אנר מוזיקלי פופולרי גם בקרב בני המעמדות הבינוני והגבוה.

תהליך התוריסטיפיקציה של הג'אז, כפי שבא לידי ביטוי במאות פסטיבלי ג'אז שמתקיימים מידי שנה ביעדים תיירותיים מגוונים, משקף את שיאו של תהליך הנורמליזציה של הג'אז והפיכתו מז'אנר של החלכאים והנדכאים של החברה האמריקאית לז'אנר אליטיסטי. ​