פתח דבר
תורת הערך (Prospect Theory) של עמוס טברסקי ז"ל ודניאל כהנמן יבדל"א (חתן פרס נובל לכלכלה) מצביעה על חוסר הסימטריות בין רווח להפסד. כלומר, על-פי התיאוריה, זכייה ב 100- ₪ אינה משתווה בעצמת התחושה להפסד של 100 ₪. זאת אומרת שהתחושה השלילית שאדם יחווה בעקבות הפסד חזקה יותר מהתחושה החיובית שאדם יפיק מרווח באותו סדר גודל. אי-הסימטריה הזו משחקת תפקיד מכריע בקבלת החלטות אצל בני אדם. אם הפסד זו סיטואציה שגוברת בעצמתה על רווח, אזי כל שינוי טומן בחובו סיכון שכלל לא בטוח שאנחנו רוצים לקחת.
רבים יכולים להזדהות עם המצב שנוצר, לפיו אם אני לא יודע בוודאות שהשינוי יהיה טוב יותר מהמצב מהקיים, אני אדבוק במוכר. כי למה לי לקחת סיכון?
ממצא אחד שהתיאוריה הזו מסבירה הוא הנטייה של אזרחי ארצות הברית לבחור לכהונה
שנייה נשיא מכהן על פני מתמודד חדש )שני שלישים מהנשיאים במאה השנים האחרונות
נבחרו לכהונה שנייה(, או למה אני לא מחליף אופטומטריסט למרות שלא הייתי מאוד מרוצה מהמשקפיים שלי בחמש השנים האחרונות.
אפשר להבין מזה שכל הצעה לשינוי מתחילה מעמדה נחותה יותר מאשר המצב הקיים.
ודווקא מהמקום הזה, החלטנו להקדיש את הגיליון הנוכחי לשינויים ובאופן ממוקד יותר, לחלופות שלטוניות במדינת ישראל.
חלק מהרעיונות שמוצגים כאן יראו לחלקכם כחלופות טובות פחות מזו הקיימת, כמנותקים מהמציאות, או רחוקים מיישום, ויתכן מאוד שזה אכן המצב, ועדיין אלו רעיונות ששווה לדבר עליהם.
כאומה אנחנו מאוד מעריכים את היצירתיות הישראלית, את החשיבה "מחוץ לקופסה".
אולי הגיע הזמן שננסה לחשוב מחוץ לקופסה כדי לייצר קופסה שמתאימה לנו הרבה יותר, או לכל הפחות, לדון באפשרות לשינוי. זה מה שאנחנו מנסים לעשות בגיליון הנוכחי וכולי תקווה שהוא יגרום לכולנו לדמיין מציאות אחרת ארוזה בקופסה חדשה.
אלמוג שמחון
עורך 'מעורב'
גיליון מס' 17 - יוני 2016
