גלריית הסנאט היא חלל תצוגה הממוקם בתוך במרכז המבקרים ע"ש שרוט, המרכז האוניברסיטאי ע"ש סמואל ומילדה איירטון. היא החלה לפעול בשנת 2000. בגלריה מוצגות תערוכות קבוצתיות, תערוכות יחיד ושיתופי פעולה עם אוצרים/ות אורחים/ות. תערוכה אחת בשנה נאצרת על-ידי סטודנטים/ות מקורס אוצרות בתואר ראשון במחלקה לאמנויות ובסוף שנת הלימודים הגלריה מציגה את תערוכת הגמר של הסטודנטים/ות בחטיבת יצירה, במחלקה לאמנויות. 


עכשיו בגלריית הסנאט

מאיה חימוביץ': הקווילט השבור

 

פתיחת התערוכה: 4 בדצמבר 2018 | נעילת התערוכה: 6 במרץ 2019
אוצר: פרופ' חיים מאור

 קטלוג התערוכה

מאיה חימוביץ': הקווילט השבור  

על התערוכה:

​אמנות הקווילט (מעשה טלאים) היא אמנות עתיקת יומין, שהתפתחה במזרח אסיה ובמזרח התיכון ואפשרה חיבור חסכוני של שאריות בדים שונים ליצירת יריעה/שמיכה אחת גדולה, אשר שימשה ככיסוי מיטה, כְּבִטְנת-בִּידוּד לבגדים, כריפוד וכשריון.

בתחילת דרכה האמנותית, חימוביץ' יצרה בסגנון המסורתי, האוּמנותי, המתבסס על כללי עבודה מחייבים, ברורים ונוקשים. מהר מאוד, היא נטשה את הקווילט המסורתי והחלה לפתח סגנון עכשווי, חופשי באמצעיו ומופשט באמירותיו. 

הקווילט הפך עבורה למשחק-שפה שבאמצעותו היא מספרת סיפור אישי, אם כי מוצפן היטב בתוך דימוי מופשט לכאורה. עבור חימוביץ', כל עבודה היא סיפור אחד, ה"מסופר" בשלמותו, מתחילת העבודה ועד לסיומה. לכן, היא איננה עובדת בסדרות אלא בפריטים יחידניים.
במשך שנים רבות, חימוביץ' לִקטה דימויים של נופים במקומות בארץ ובחו"ל שבהם ביקרה ושהתה: המראֶה המִשתנֶה של ים המלח בשעות שונות ובעונות שונות, נופי הנגב המדבריים הצרובים בחמה; סחלב סגול בפריחתו; עץ קשיש או תרנגול שכנפיו עשִירֵי צבעים וכדומה. לצד אלה, היא אגרה חוויות אישיות ומשפחתיות מרגשות, אשר התנסחו בעבודותיה לכלל דימויי-זיכרון מופשטים. למשל, זר לכלה, שנוצר בהשראת נישואי בתה הצעירה; אלבום תמונות ותעודת לידה, שנוצרו בהשראת אילן היוחסין של משפחתה בתקופת מלחמת העולם השנייה וכדומה.

​המראות שנאגרו בזכרונה תורגמו לצורות בסיסיות משוכפלות, חוזרות ונשנות מעין פרקטלים שאותן העבירה אל בדים ממוחזרים שונים. בגִלגולם הקודם הבדים הללו היו פריטי לבוש של אנשים אנונימיים. מבחינתה, השימוש החוזר בהם בעבודותיה מעניק להם חיים חדשים. 
אם פרקטל הוא ייצוג חזותי של מספר שבור, הרי שעבודות הקווילט של חימוביץ' מייצגות מציאות שבורה, שברים של מציאות או מקטעים של חוויה רגשית שהתפרקה והתנפצה לפרודות. בעבודותיה, היא הופכת אותם לדימויים מופשטים דמויי-פרקטלים, למפות טופוגרפיות בדיוניות או לפרוסות של מרקמים שנצפו במיקרוסקופ.​


 

מאיה חימוביץ' – ציונים ביוגרפיים:

1945 – נולדה בקיבוץ יד מרדכי. במשך שנים רבות, עסקה בעבודות יד שונות כאומנית אוטודידקטית: גילוף בעץ, תכשיטנות, רקמה, אריגה, עבודות תחרה שונות ובמיוחד תחרת סלילים. בשנת 1995 התוודעה לאמנות הקווילט. 2001-1997 - למדה בבית הספר לטקסטיל שנקר אצל האמנית אורנה רוגלית ז"ל (2005-1952). חיה ועובדת ברמת גן.