שמה של האוניברסיטה באילת נקשר למלגת הלימודים המלאה המוענקת לסטודנטים לתואר ראשון. לראשונה הוענקו בקמפוס האילתי של אוניברסיטת בן-גוריון מלגות ל-16 סטודנטים לתארים מתקדמים העורכים מחקר.
את "מלגת הדיקנית למצוינות במחקר" יזמה דיקנית הקמפוס, פרופ' מירי עמית. "קיום מחקר הוא מה שמבדיל אוניברסיטה מכל מוסד אקדמי אחר", מסבירה פרופ' עמית. "לכן העמדתי בראש סדר העדיפויות את עידוד המחקר כבר מהתואר הראשון. מספר הסטודנטים העורכים מחקר מודרך בתואר הראשון הכפיל את עצמו. וגולת הכותרת היא המחקר לתארים מתקדמים – תואר שני ודוקטורט".
בטקס הוענקו מלגות לסטודנטים מהמחזור הראשון של התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ולסטודנטים לעבודה סוציאלית שסיימו תואר שני ועובדים על כתיבת תיזה, שתאפשר להם להמשיך גם לדוקטורט.
הקמפוס האילתי של אוניברסיטת בן-גוריון נהנה מאז פתיחתו מגידול מתמיד במספר הסטודנטים. בשנים האחרונות, ניכרת מגמה נוספת: גידול באחוז הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים באוניברסיטת בן-גוריון באילת, כתוצאה בין היתר מפתיחת תוכניות לימודים חדשות לתואר שני, כמו התוכנית להוראת המדעים והטכנולוגיה שנפתחה בקמפוס השנה. השנה הצטרף לקמפוס גם פוסט-דוקטורנט: דר' עמית לרנר, העורך מחקר בנושא הדברת מזיקים באמצעים אופטיים לחקלאות.
דר' דרורי גניאל, ראש מנהל שח"ק וסמנכ"ל העיריה, כיבד את הטקס בנוכחותו וברך את המלגאים: "מחקר הוא לב המצוינות. ראש העיר הניף את דגל המצוינות – זרקור למצטיין, פרס החינוך. תרבו חכמה, תשכילו. תצליחו".
פרופ' יונתן אנסון, ראש התוכנית לעבודה סוציאלית, אחת התוכניות הבולטות בקמפוס, סיפר בטקס כי הסטודנטים בתואר השני הם שביקשו כי ייפתח באילת מסלול מחקרי, שיאפשר להם להמשיך ללימודי דוקטורט. "ניסינו לשכנע אותם שלא כדאי. זו עבודה קשה.", אמר בחיוך. "לא עזר לנו. הם התעקשו. מתוך עשרה סטודנטים לתואר שני, שמונה הגישו הצעה לתיזה. אחת הסטודנטיות כבר לקראת סיום כתיבת המחקר. הראינו שאילת היא לא רק חוף. היא גם אוניברסיטה".
כן הציגו בטקס שלושה ממקבלי המלגה את מחקריהם: אלי הלר, המרכז בקמפוס את ההכשרה המעשית בשדה של סטודנטים לתואר ראשון בעבודה סוציאלית, הציג את מחקרו מנבאי נשירה מגדוד קרקל; אלכסנדרה אוסטרובסקי, החוקרת את ההסתגלות המקצועית בישראל של עולים אקדמאים יוצאי בריה"מ לשעבר בשנות ה-90; טל טבלן, החוקרת הפרעות אכילה בקרב אמהות חד הוריות ורונה שפירא, המנסחת במחקרה עקרונות וקווים מנחים לשינוי סביבתי-חברתי בקהילה עירונית.
מהנושאים ניתן לראות כיצד הקהילה האילתית יכולה להיבנות מהמחקר בקמפוס, אומרת פרופ' עמית: "זה לא רק מחקר. כל המחקר שנעשה פה הוא מחקר יישומי. זה עוד נדבך בקשר קהילה – אקדמיה. הם באים מתוך הקהילה האילתית, וחוזרים אליה. הידע שרכשו, חוזר לקהילה".
בתמונה: פרופ' מירי עמית, פרופ' יונתן אנסון ודר' נדב ששר עם אחד מזוכי המלגה, אלי הלר