דלג לתוכן העמוד
הירשמו ללימודים להרשמה

מחקר חדש: קריאה בתקשורת על מקרים הכוללים מידע מזהה על אדם שחייו ניצלו על ידי תרומות איברים, מגבירה את הנכונות להתחייב לתרומת איברים

16 מאי 2017
 
קריאה בתקשורת על מקרים הכוללים מידע מזהה על אדם שחייו ניצלו על ידי תרומות איברים, הגבירה את נכונות המשתתפים להתחייב לתרומת איברים בעצמם, לתרום את האיברים של קרוב משפחה שנפטר ולתמוך במעבר למדיניות "ביטול ההסכמה".
 
לעומת זאת, זיהוי התורם שנפטר עורר מחשבות על מוות ולא על הצלת חיים, וכתוצאה מכך פחות משתתפים היו מוכנים לתרום איברים או לתמוך במדיניות העשויה להגדיל את מאגר התורמים הפוטנציאליים. כך עולה ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
 
חדר ניתוח

המחקר הוא הוא חלק מעבודת הדוקטורט של ענבל הראל ועבודת התזה של מאיר פנחס, בהנחייתה של פרופ' תהילה קוגוט מהמחלקה לחינוך ומהמרכז לפסיכולוגיה כלכלית וקבלת החלטות באוניברסיטה. המחקר מבוסס על עבודה הנתמכת על ידי הקרן הלאומית למדע ארה"ב, בשיתוף עם פרופ' פול סלוביק מאוניברסיטת אורגון.
 
לעתים קרובות, נתקל הציבור בסיפורים על מקרים של תרומות איברים בתקשורת. לפעמים הסיפור מוצג בעילום שם, ללא כל מידע מזהה. במקרים רבים ניתנת זהותו של  התורם. בחלק מהמקרים ידועה זהותו של המקבל. במחקר זה בדקו החוקרים כיצד הצגות כאלו של מקרים של תרומת איברים עשויות להשפיע על נכונותם של אנשים לחתום על כרטיסי התחייבות לתרומת איברים (אדי), לתרום איברים של קרוב משפחה שנפטר ולתמוך במעבר למדיניות "ביטול הסכמה" בישראל (לפיה מי שלא סירב במפורש, נחשב תורם איברים לאחר המוות).
 
בארבעה מחקרים הציגו החוקרים בפני המשתתפים תרחיש המתאר צעיר שנהרג בתאונת דרכים. הצעיר חתם בעבר על כרטיס אדי לתרומת איברים, ולכן החליטו הוריו לתרום את איבריו. הכליה שלו הושתלה בגופו של צעיר אחר שהיה זקוק לכליה בדחיפות. חייו של אדם זה ניצלו בזכות תרומת הכליה. המשתתפים חולקו באקראי לאחד משלושה תנאים: בתנאי התורם המזוהה נוספו שם ותמונה של האיש שנהרג ותרם את הכליה. בתנאי המקבל המזוהה, אותו שם ואותה תמונה נוספו למידע על המקבל. בתנאי הביקורת לא נוספו פרטים מזהים כלל.
 
לאור ממצאים אלו, סקרו החוקרים את כל המאמרים בנושא של תרומת איברים שהתפרסמו בתקופה של 18 חודשים בארבעה אתרי חדשות פופולריים - שניים מהם בישראל (Ynet ומעריב) ושניים בארצות הברית (USA Today ו- Wall Street Journal).
 
החוקרים מצאו כי רובם המכריע של הסיפורים המופיעים בעיתונות, כוללים תורם מזוהה ולא נתרם מזוהה. הצגת התורם המזוהה נמצאה כמפחיתה נכונות לתרומות איברים במחקר האמפירי שבוצע.
 
מלבד תרומתו התיאורטית, המחקר מציע השלכות מעשיות למאמצים להגביר את הנכונות של אנשים לתרומת איברים. לדוגמה, גיוס אנשים אשר חייהם ניצלו על ידי תרומת איברים לספר את סיפורם בתקשורת ולכלול בו זיהוי אישי, עשוי להגביר את המידה בה תרומת איברים תעורר מחשבות על הצלה (ולא על מוות) בקרב הציבור. לסיפורים כאלו יש פוטנציאל להגביר את התפיסה החיובית של אנשים כלפי תרומת איברים לאחר המוות, דבר שעשוי להגביר נכונות לתרומת איברים והצלת חיים.