שיתוף פעולה בין הפקולטות למדעי הנדסה ומדעי הבריאות הוביל לשיתוף מדעי בין שני חוקרים מובילים בתחומם: פרופ' חגית כהן, ראש יחידת המחקר לחקר מצבי דחק וחרדה בפקולטה למדעי הבריאות, ופרופ' אורן שדות, ראש מעבדת המחקר לגלי הדף בפקולטה למדעי ההנדסה. השניים פיתחו מודל חדשני שיסייע להערכת נזקי פגיעות ראש קלות בעקבות חשיפה לגלי הדף.
חברי צוות המחקר במעבדה. מימין לשמאל: אמיתי צוקרמן, פרופ' חגית כהן, עומרי רם, ופרופ' אורן שדותחשיפה לפיצוץ חומרי-נפץ מוכרת היטב ללוחמים בצבאות העולם ולאוכלוסייה האזרחית הנחשפת לפיגועי טרור. אזרחים או חיילים הנמצאים בסביבת פיצוצים נחשפים לסיכון של פגיעה פיסית או פגיעה נפשית טראומטית בגלל גל ההדף.
חלק מן התסמינים שעליהם דיווחו לוחמים מצבא ארה"ב שחזרו משירות צבאי בעיראק ובאפגניסטן נמצאו הולמים את ההגדרה הקלינית של "פגיעה מוחית טראומטית קלה" או של "הפרעה פוסט-טראומטית", או את שילוב שתי ההפרעות גם יחד. להבחנה קלינית ברורה בין שתי ההפרעות יש חשיבות רבה כשבאים לקבוע אסטרטגיה טיפולית ושיקומית יעילה.
המערכת הניסויית, פרי פיתוחו של פרופ' שדות, מייצרת גל הדף חלש בעל תכונות תרמו-דינמיות הדומות לפיצוץ מטען חומר-נפץ – הוא כולל את פרופיל הלחץ, הבזק האור ועוצמת הרעש.
במאמר שפרסמו בכתב-העת
Journal of Neurotrauma הראו החוקרים כי תוצאות המודל תומכות בהשערה כי חשיפה לגל הדף יחיד בלחץ נמוך עשויה לגרום תסמינים קוגניטיביים-מנטליים ארוכי-טווח.
האם פגיעה מוחית טראומטית קלה היא גורם סיכון להתפתחות תסמונת פוסט-טראומטית בעקבות גל ההדף? מהו טיב הקשר בין התסמונות? ואיזה טיפול מתאים להן, ומתי? אלה הן השאלות שחוקרי האוניברסיטה מנסים לענות עליהן. "שימוש במודל המחקרי שלנו יוכל לתרום להבנת הפתו-פיזיולוגיה של תסמונות אלה ולקביעת אסטרטגיה שיקומית מתאימה ויעילה לטיפול בהן", מסכמת פרופ' חגית כהן.
הסיפור המלא מתפרסם בגיליון החדש של 'אבג', העיתון הרשמי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
