מחקר שבדק את פוטנציאל אובדן הקרקע בסחיפה על ידי הרוח בתגובה לממשקים חקלאיים כדוגמת כלים מכאניים כבדים, דישון כימי, רעיית צאן ועוד, מצא שיעורים גבוהים יותר בממשק עיבוד חקלאי מסורתי לעומת עיבוד קונבנציונלי
מיקום שדות הניסוי בצפון הנגב
בשנים האחרונות תהליכי פליטת אבק מואצים כתוצאה מפעילות אנושית-חקלאית הגורמת לשינויים בקרקע ולהשלכות על איכות האוויר ועל בריאות האדם. פליטת אבק מהקרקע גורמת להפסד של חומר מינרלי ואורגני ולפגיעה בפוריות ובאיכות הקרקע. במחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נמצא כי שיעורי פליטת אבק גבוהים יותר בממשק עיבוד חקלאי מסורתי לעומת עיבוד קונבנציונלי.
פליטת אבק מהקרקע לאטמוספירה הינה תהליך נפוץ באזורים צחיחים וצחיחים למחצה רבים ברחבי העולם. פליטת אבק מהקרקע גורמת להפסד של חומר מינרלי ואורגני מהקרקע, לפגיעה בפוריות ובאיכות הקרקע ולמעשה לדלדול ולאובדן של משאב הקרקע. בנוסף, ידוע כי לאבק שנפלט לאטמוספירה השלכות על איכות האוויר ועל בריאות האדם. בשנים האחרונות תהליכי פליטת אבק מואצים כתוצאה מפעילות אנושית-חקלאית הגורמת לשינויים בקרקע ולהגדלה משמעותית של פוטנציאל אובדן הקרקע בקנה מידה רחב.
מטרת המחקר שנערך על ידי המעבדה לסימולציה איאולית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הייתה לבחון כמותית את פוטנציאל אובדן הקרקע בסחיפה איאולית (סחיפה על ידי הרוח) בתגובה לממשקי עיבוד קרקע שונים בשדות חקלאיים: עיבוד קונבנציונלי המתאפיין בשימוש בכלים מכאניים כבדים ודישון כימי ועיבוד מסורתי עם תוצרת אורגנית המשלב זיבול קרקע ורעיית צאן של שאריות הקציר. בכל ממשק הוגדרו גם חלקות ביקורת בהם לא בוצע טיפול כלל. המחקר כלל ניסויי שדה באמצעות מנהרת רוח ניידת, המאפשרת סימולציה של הרוח הטבעית ומדידה של פליטת אבק וחומר חלקיקי (PM) בתנאים מבוקרים.
תוצאות הניסויים הצביעו על פליטת אבק ואובדן קרקע גבוהים יותר באופן משמעותי בחלקות שעברו טיפול קונבנציונלי או מסורתי לעומת חלקות הביקורת. בממשק הקונבנציונלי, עיבוד על ידי דיסקוס הביא לשיעורי פליטת אבק גבוהים יותר מעיבוד באמצעות קלטרת (כלי עבודה חקלאיים), ובממשק המסורתי גברו שיעורי פליטת האבק עם הגברת רעיית הצאן. בנוסף, נמצא כי שיעורי הפליטה היו גבוהים יותר בממשק העיבוד המסורתי לעומת העיבוד הקונבנציונלי. ממצאי המחקר מצביעים על פוטנציאל גבוה לאובדן הקרקע וירידה בפוריות של הקרקעות החקלאיות בנגב בטווח הארוך כתוצאה מאובדן של חומר מינרלי דק (חרסיות) וחומרי הזנה החיוניים לפוריות הקרקע כגון זרחן ואשלגן.
מלבד פעילות חקלאית אינטנסיבית, אזורים רבים בארץ ובעולם עוברים תהליכי עיור הכוללים פיתוח נרחב של תשתיות. תהליכים אלו מביאים ליצירה של עודפי עפר אשר מנוצלים באתרי הפיתוח עצמם או מפוזרים באופן לא מוסדר בשדות חקלאיים ושטחים פתוחים. כחלק מפרויקט רחב היקף שממומן על ידי משרד החקלאות, החוקרים בוחנים את האיכות והרגישות לסחיפה על ידי מים ורוח של עודפים אלו ואת המשמעות של יישום חומר זה לשיקום שדות חקלאיים.
המחקר בוצע בהובלת הדוקטורנטית
סמדר טנר מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם פרופ'
יצחק קטרה (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), פרופ'
אברהם חיים (אוניברסיטת חיפה) וד"ר
אלי צעדי (מכון וולקני). המאמר התפרסם בחודש ינואר האחרון בכתב העת:
Soil & Tillage Research. 
