הלך לעולמו הנדבן הגרמני וידיד ישראל ד"ר היינץ-הורסט דייכמן

בערב יום הכיפורים תשע"ה הלך לעולמו הנדבן הגרמני וידיד ישראל ד"ר היינץ-הורסט דייכמן (88). ד"ר דייכמן, בעל רשת "נעלי דייכמן" הנחשבת לגדולה באירופה, שימש כסגן יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה ידיד ותיק של האוניברסיטה ונמנה עם תורמיה הגדולים. פרויקטים רבים באוניברסיטה, בהם בניין כיתות, הבניין למעורבות חברתית, בניין למקצועות הבריאות, בניין למתמטיקה ועוד, הוקמו הודות לתרומתו הנדיבה.

 

לצד תרומתו הרבה להקמת מבנים באוניברסיטה, בלט פועלו הרב של  ד"ר דייכמן ליצירת מרחב-פעולה משותף לבני כל הדתות והעמים לקידום הבריאות והרווחה של כל תושבי האזור; תרומתו לשיפור ההבנה בין העמים בדרך של עשייה משותפת ויצירת מקורות פרנסה; סיועו לחקר התרבות היהודית והתרבות הנוצרית. על כל אלו קיבל מהאוניברסיטה בשנת 2005 פרס אקומני לסובלנות ולהבנה דתית וחברתית על-שם לדיסלב לסט. בשנת 1990 קיבל דייכמן מהאוניברסיטה תואר ד"ר לאות כבוד ובשנת 1998אות מפעל חיים.

 

בהאמינו שהמחקר יכול לסייע לדיאלוג ישיר ונקי מדעות קדומות בין המאמינים ולהבנה והשלמה בין שתי הדתות, ייסד ד"ר דייכמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב את תכנית דייכמן לספרות יהודית ונוצרית בתקופה ההלניסטית-רומית. התכנית שמה לה למטרה לשלב בין המחקר של יהדות העת העתיקה וספרותה ובין המחקר של הנצרות הקדומה וספרותה. התכנית מקיימת מדי שנה סדרת הרצאות על שמו, ומוציאה לאור ספרים בנושא הנצרות הקדומה במסגרת סדרת מחקרים ע"ש דייכמן.

 

ערב פרוץ האינתיפדות בין ישראל לפלסטינאים, נהג ד"ר דייכמן לרכוש מתוצרת מפעל "נעלי חולתה", לשם עידוד הייצור המקומי. עם התקדמות תהליך השלום בין ישראל לפלשתינאים, לאחר הסכם אוסלו, עודד ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל אנשי עסקים לתרום לתהליך השלום על-ידי יצירת אינטרסים כלכליים משותפים בין העמים. על "נעלי חולתה" הוטלה המשימה לאתר מפעל שתוצרתו מתאימה לשוק הגרמני. מפעל "טוטסי", שאותר בחברון, ייצר סנדלים והקשר העסקי שנוצר התקיים במשך זמן מה ברציפות. בניסיון לעודד את שיתוף הפעולה הישראלי-פלשתיני, נהג ד"ר דייכמן להזמין נעליים ממוצרי קו הייצור המשותף, ואלו שווקו ברשת החנויות שלו באירופה. לימים, בעקבות המתיחות שנוצרה בין ישראל והפשתינאים ופרוץ האינתיפדות, נקטע הפרוייקט.

 

במהלך אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, במאי 2002, העניק מכון היצוא הישראלי לד"ר דייכמן את פרס הקניין המצטיין. הפרס הוענק לו "בהוקרה על קשרי היבוא המתמשכים של מר דייכמן ושל קבוצת מפעלי דייכמן הגרמנית עם תעשיות הנעליים של ישראל, ועל פועלו לשיפור איכות המוצר הישראלי והתאמתו לשוק הגרמני".

 

"אנו נפרדים מאיש מאוד מיוחד..." אמרה פרופ' כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והוסיפה "...כוחו, אופיו והדוגמא האישית שלו, היו תמיד מקור להשראה. הוא האמין בכוחו של הצדקה והתפילה כאמצעי לכפרה, לא כל כך הרבה על חטאיו שלו, אלא גם לאלה שראה בימי חייו, ובמיוחד בתקופת השואה. הוא לקח את המשקל של ההיסטוריה אל תוך לבו והראה לנו את כל מה שיש דרך שונה: דרך נוספת, בדרך של אהבה וצדקה, תקווה וחמלה. לא יכול להיות שום ספק שהיינץ-הורסט חי את חייו במלואו, מבחינה אתית ורוחני, מודל לכולנו."

 

ד"ר דייכמן השאיר שתי בנות ובן. אחת מהן היא פרופ׳ אוטה דייכמן, היסטוריונית ופילוסופית של המדעים, חברת סגל האוניברסיטה ועומדת בראש מרכז ג'ק לייב לפילוסופיה והיסטוריה של מדעי החיים.