בתחרות הארצית של עבודות גמר וחקר בנושאי סביבה וקיימות לשנת תשע"ג, זכתה ענווה טיאר, תלמידת בית הספר התיכון מעלה שחרות ביוטבתה
מחקרה של ענווה טיאר, תלמידת בית הספר התיכון מעלה שחרות ביוטבתה, בנושא "עליית המפלס בבריכה 5 בים המלח והדרכים הראויות לפתרונה", זכה בפרס הראשון בתחרות הארצית של עבודות גמר וחקר בנושאי סביבה וקיימות לשנת תשע"ג, שנערכה בימים אלה מטעם "קמפוס ירוק" באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרה, בהנחייתו של ד"ר חנן גינת ממרכז מדע ים המלח והערבה, זיכה אותה במענק כספי ומלגת לימודים לשנתה הראשונה באוניברסיטת בן-גוריון.
מטרת התחרות הארצית שנערכה השנה, לראשונה, ביוזמת ועדת חינוך וקהילה של "קמפוס ירוק" באוניברסיטת בן-גוריון, הינה לעודד תלמידי תיכון המגישים עבודות גמר או חקר בנושאי סביבה וקיימות. התחרות נערכה בשיתוף משרד החינוך ( ד"ר אירית שדה), מרכז מדע ים המלח (ד"ר נעה אבני) והמשרד להגנת הסביבה (ד"ר רננה אילן). לתחרות הוגשו עשרות עבודות מבתי ספר תיכוניים מכל הארץ ולשלב הסופי הגיעו כעשרים עבודות (מחציתן גמר ומחציתן חקר). ענווה טייאר קבלה את הפרס מידי ד"ר מידד קיסינג'ר, מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטה, העומד בראש ועדת חינוך וקהילה של 'קמפוס ירוק' וד"ר שמרית ממן-תירוש, מנהלת מיזם 'קמפוס ירוק'.
"קמפוס ירוק" הינו מיזם של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שדורגה במקום גבוה מאד בדירוג העולמי של האוניברסיטאות המקיימות, ופועלת מזה ארבע שנים כקמפוס ירוק ומקיים, בשותפות מלאה של הסטודנטים והסגל האקדמי. המיזם פעיל במגוון יוזמות שנועדו להגן פעילה על סביבה ולצמצם צריכת אנרגיה ומשאבים, תוך עידוד הפעילות של מחזור חומרים בטבע. זאת, במקביל להעצמה של האנשים וחינוך רחב למודעות ופעילות בתחומי ההגנה ושימור הסביבה. "קמפוס ירוק" פועל בתחומי החינוך והקהילה, טיפוח יוזמות בקרב סטודנטים, קידום מחקרים ועבודות גמר של סטודנטים ותיכוניסטים, בניה והטמעה של קורסים והכשרות באוניברסיטה, פעילות לקהילה באירועים ציבוריים משותפים עם הרשויות, וכן פעילות לצמצום צריכת אנרגיה ומשאבים בקמפוס ועידוד המחזור החל מהחלפת נורות ועד חסכון בנייר, מחזור, מתקני אופניים לעידוד הנסיעה באופניים, תאים פוטו-וולטאיים סולאריים – לחימום מים במעונות ועוד.
עבודתה של ענווה טיאר עוסקת בבחינת פתרונות לבעיית ההצפה של מלונות עין בוקק ועין זוהר בשל עליית מפלס המים בבריכה מספר 5 באגן הדרומי של ים המלח. בריכה זו שגודלה כ 80 קמ"ר מתופעלת על ידי מפעלי ים המלח. בבריכה שוקעים מלחים בקצב של כ-20 ס"מ מידי שנה, שגורמים לעליית מפלס המים ומסכנים את המלונות והתשתיות הקרובים לקו החוף. מטרתו של מחקר זה לבחון באמצעות ראיונות, עבודת שדה ועבודת מעבדה את הפתרונות המוצעים להסרת האיום.
לשם כך נבדקו שלוש חלופות: א. חלופת הלגונה - חלוקת הבריכה לשני חלקים לטובת שימור המפלס. ב. חלופת העתקת המלונות - בחלופה זו יועתקו 6 המלונות נמצאים בסכנת הצפה למתחם חדש. ג. חלופת הקציר המלא - בחלופה זו "ייקצר" המלח השוקע על קרקעית הבריכה על ידי דוברות ויועבר להטמנה בעזרת מסוע לאגן הצפוני של ים המלח.
במחקר זה מוצגים היתרונות והחסרונות המרכזיים של כל אחת מהחלופות. כמו כן נבחנו בפרוט ההשלכות הסביבתיות של השלבים השונים של קציר המלח, שעל ביצועו החליטה הממשלה לפני כשנה: • קציר המלח על ידי דוברות ימיות קוצרות • העברת המלח כתרחיף לצידה של בריכה • יבוש המלח והעמסתו על המסוע • העברת המלח על ידי המסוע לאגן הצפוני של ים המלח • שיקוע והטמנה של המלח בים על ידי דוברות שופכות. בשנת 2018 הקציר צריך לעבוד במתכונת סדירה של הסרת מטר בכל נקודה בבריכה 5 פעם ב-5 שנים.
ענווה טייאר (בתווך) מקבלת את הפרס מידי ד"ר מידד קיסינג'ר (משמאל). מימין לזוכה – ד"ר שמרית ממן-תירוש, מנהלת מיזם 'קמפוס ירוק'.
צילום: שגיא לנגר, אוניברסיטת בן-גוריון
